התמכרות לפגיעה עצמית בגוף ובנפש

הבעיה התחילה לפני כחמש שנים - כן , התחילה אחרי שהרופא אמר לי היום את חופשית ממיני ! את סיימת כל הטיפולים והניתוחים האפשרים שבידיי ! את לא צריכה לבוא הנה עוד ! ... נו , באמת , האם כך נפרדים ?! אחרי 15 שנה - טיפולים שונים ואישפוזים מתמשכים וביקורי במרפאות - כך נגמר הכל - ! מאז הילדות ולא זוכרת את עצמי אלא בבה"ח ( נכוויתי מגיל 5 מאש גלויה ב60% מגופי ) אני רואה את עצמי מכורה לבה"ח - כאב זה חלק ממני שבלעדיו לא יכולה לחיות , אז כך נגמלים ?!... הבעיה היא כך - מאז זה ואני "הורסת את עצמי" ! עושה "שטיות" כדי ללכת לבה"ח . מזיקה לעצמי רק כדי להתאשפז . עושה הכל כדי לצחוק על הצוות הרופאי אפילו אם זה מלווה בכאב ! איזה כיף לראות את הרופאים תוהים במצבי !אפילו רופאים בכירים ופרופ' קשה להם לאבחן את "מחלתי" ! ממש נורא לראות רופאים צוערים וקטנים מזיזים את ראשם ואומרים בקיצור לא יודעים ! אפילו לקיחת דם והכנסת עירוי זה כמעט בלתי אפשרי בדרך הרגילה !... אוקי - זה הוא סיפור קטן מהסיפורים שלי - אבל שיושבת לבדי וחושבת על כך - אז, מתחרטת על הכל , איזה טיפשות עשיתי ? האם נזק והרס עצמי זו חוויה גדולה ? בא לי לצעוק בקול רם " נמאס לי, מספיק , די אני מצטערת על הכל - בא לי להגיד לרופאים סליחה אני זאת שגורמת לגופי ונפשי את הכאב והסבל הרב הזה , ... " את האמת , נמאס לי מהשטיות שאני עושה , בא לי להפסיק הכל , אבל לא מצליחה... אפילו לספר למישהו לא יוכלה ולא חושבת שאני אעיז ...

שלום לך, אני ממליצה דחוף לפנות לפסיכיאטר, לא את לא פסיכית, אלא שההפרעה שלך צרעכה להיות קודם כל אצל פסיאטר.לאחר מכן תשקלי תהליך טיפולי אצל מטפל שמתמחה בהתמכרויות או שליטה בדחפים. בהצלחה