המשך- עזרה דחופה

דיון מתוך פורום  יחסי סבים-נכדים וההורים שביניהם

29/07/2010 | 07:30 | מאת: שירין

אני מודה לך מכל הלב על התמיכה והעידוד שלך, את באמת הרגעת אותי. ביקשתי ממך שלא תייעצי לי להבין אותה כי ניסיתי ארוכות ברם לא הצלחתי או בעצם היא רוצה שאני אעשה לפי דבריה ודעותיה והיא לא מוכנה להבין אותי ולקבל אותי כפי שאני!!! לכן נמאס לי ממנה ומבנותיה ואני רוצה להמשיך את חיי בלעדיהן או לפחות עם קשר רחוק אבל הבעיה שאני גרה לידיהם :( הם לא מקבלים את זה שאני רוצה לחיות לבד ברוגע ולגדל את בנותיי כפי שחלמתי ( דרך אגב אני סבלתי הרבה עד שקיבלתי את המתנה הזאת מאלוהים) לכן זה מגביר את הפחד שלי וגורם לי להתנהג כך, אולי יש משהו שאת לא מבינה אצלנו הערבים לא רגילים לסגנון החיים שבחרתי לעצמי הם חושבים שאלו הם הנכדים הראשונים אז אנחנו רוצים להנות מהם עד הסוף ו" ולשחק בהם" כמו צעצוע ועל זה אני בחיים לא מוכנה להסכים. חמתי עדיין מתעוללת בי בהתנהגותיה למשל אתמול אמרתי "בוקר טוב" היא הסתכלה אליי בפרצוף כמו מכשפה ולא ענתה לי.....

שירין שלום לך, אני מודה לך על ההסבר באשר לאורח החיים בתרבות שונה. את מאד מרשימה ביכולתך לצייר את המסגרת בתוכה את זו שאחראית על התפתחותה של משפחתך, זו שיצרתם, את ובעלך במאמץ רב. כוחותייך לעמוד מול מסורת עתיקה ולשמור על המסורת שאת יוצרת, מעוררים בי התפעלות. מעניינת ההתמודדות שלך בתוך חברה מושרשת תפיסות מדורות רבים. לאחרונה צפיתי בסדרת טלויזיה מאת סייד קשוע, שמתאר את התמודדותה של משפחה ערבית בתוך חברה ישראלית, ואילו את מביאה סוג אחר של התמודדות, שלך עם מבט יותר ישראלי או מערבי, ממש בתוך החברה הערבית המסורתית... תודה שאת משיבה לי והשיח בינינו מתאפשר כהמשכיות. אשמח לשמוע ממך עוד, נוחי

מנהל פורום יחסי סבים-נכדים וההורים שביניהם