טיפול CK גלי רדיו לראיה מקרוב - כל התשובות

עקב העניין הרב הן באתר והן בציבור בכלל בטיפולי CK לשיפור הראיה מקרוב, נתבקשתי על ידי ד"ר רוזנבאום, מנהל הפורום, לכתוב מספר מילים על הטיפול בגלי רדיו באתר (במידה שישנן שאלות נוספות או צורך בהפניה לחומר נוסף בעברית על הטיפולים, ניתן לחזור אלי באופן אישי לאי-מייל [email protected]). הטיפול מסוג CK מבוצע באמצעות גלי רדיו ולא לייזר. זהו טיפול המיועד לסייע בבעיות של ראיה מקרוב למי שעבר את גיל 40 ואינו מיועד לקצרי ראיה (מינוס במשקפיים). הטיפול יכול לסייע ל: 1. רחוקי ראיה. 2. פרסביופיים ("עין זקנה" ביוונית – בעיה הקשורה לעדשת העין הגורמת לצורך במשקפי קריאה). הטיפול נפוץ בעולם מזה 6 שנים והוא קיבל את אישורי ה CE באירופה וה FDA (בארצות הברית) לטיפול ברוחק ראיה ונמצא בשלב השלישי והאחרון לאישור ה FDA לטיפול בפרסביופיה. הוא מבוצע כיום ב 260 בתי חולים ומרכזים רפואיים בעולם (כולל כמה מהגדולים והידועים ביותר כמו בית החולים Mount Sinai הגדול בניו-יורק). בכל מקום בעולם שאליו נכנס הוא עורר הדים רבים (כפי שגם קרה בארץ) והסיבה לכך היא שהוא מיועד לקבוצת אוכלוסייה גדולה, שעד עתה לא היו לה פתרונות כירורגיים מוצלחים לשיפור הראיה מקרוב. כמו כן, אחד המאפיינים העיקריים של הטיפול הוא דרגת הבטיחות הגבוהה שלו בהשוואה לניתוחים וטיפולים אחרים ברפואת עיניים (לדוגמה: ניתוחי לייזר להסרת משקפיים). טיפול ה CK אינו מתבצע בעדשת העין (שהיא זו שגורמת בדרך כלל לבעיות בראיה לקרוב) אלא בקרנית שהיא האיבר בו אנו מטפלים גם בטיפולי הלייזר לתקון הראיה. מטרתנו היא ליצור קרנית בעלת קמירות גדולה יותר כדי לשפר את הראיה לקרוב אצל רחוקי ראיה ואצל פרסביופיים. הגדלת הקמירות בקרנית מתבצעת על ידי הזרמה של גלי רדיו בתדר של כ 350 קילוהרץ. המכשיר, שראשו נראה כעט, מזרים את אנרגיית גלי הרדיו לקרנית ובכל נקודה שהוא נוגע, הוא מעלה את דרגת החום. כל זה גורם לכיווץ סיבי הקולגן שמרכיבים את הקרנית. כשמבצעים פעולה זו בצורה מעגלית, יוצרים רצועה מהדקת (מכווצת) המעלה את שיפוע הקרנית במרכזה ומקבלים את האפקט הרצוי. ניתן כמובן לתכנן את שיפוע הקרנית לפי הצורך ולפי המספר והבעיה. הטיפול אושר על ידי ה FDA עד למספר 3+. רבים ממרכיבי משקפי הקריאה נזקקים החל מגיל 40 ומעלה למשקפיים לנהיגה ולראיה מרחוק בגלל שהם סובלים גם מרוחק ראיה בדרגות נמוכות. הסטטיסטיקה מארצות הברית מראה שבין 25% ל 30% ממרכיבי משקפים הראיה אחרי גיל 40 סובלים מרוחק ראיה קטן (בדרך כלל ברמות של 1+ עד 2+ דיופטר). הבעיה אצלם הייתה קיימת גם בגילאים צעירים יותר, אך הם לא חשו בה מכיוון שעדשת העין אצל צעירים מפצה על רוחק ראיה קטן באמצעות אקומודציה (פוקוס). בגילאים שמעבר ל 40 כשיכולת העדשה לבצע אקומודציה פוחתת מתחת לדרגה מסוימת, מתחילים אנשים אלו לחוש שיש להם גם בעיה למרחק – וכפי שאמרתי קודם – יש המון כאלו. אצלם מתבצע טיפול ה CK בשתי העיניים ומתוקנת גם הראיה למרחק. אצל מי שסובל רק מבעיה בראייה לקרוב אחרי גיל 40 (פרסביופיה) – התיקון מבוצע רק בעין אחת, משום שחיזוק של הראייה בעין אחת מספיק למטופל. למי שמתקשה להבין מדוע אתן את הדוגמה של מערכת סטריאו: אנו יושבים בין שני רמקולים ושומעים מכל אחד צלילים שונים אך בסך הכל עם שתי האוזניים אנו שומעים את מלוא מגוון הצלילים. בגיל 45 כשאנו מתקשים לקרוא מקרוב, "נחתך" לנו טווח מסוים של ראייה. אם נדאג שעין אחת תחוזק לראיה לקרוב, הרי ששתי העיניים ביחד תוכלנה לראות היטב למגוון של טווחים כולל ראיה מקרוב. חשוב להגדיש שלא מדובר כאן ב monovision כמו שעושים בניתוחי לייזר לתיקון הראיה לקצרי ראיה שרוצים לשמר את יכולתם לקרוא. ב monovision ישנו תשלום בעין שאותה משאירים קצרת ראיה במונחי ראיה למרחק ולמעשה המטופל נשאר קצר ראיה באותה העין. כאן מדובר ב blended vision שהוא מושג אחר לחלוטין. אובדן הראיה למרחק ב CK הנו מינימלי מכיוון שב CK אנו יוצרים קרנית בעלת מבנה שונה לחלוטין מאשר בלייזר (הקרנית שאנו יוצרים אינה אחידה ביכולת התשבורת שלה בין נקודות שונות בה) מה שמאפשר למטופל לשמור על ראיה טובה למרחק עם התיקון לקרוב. זכורים לי מטופלים שלנו שנבדקו לאחר שטופלו ב CK ורואים 6/9 (כמעט מושלם) למרחק בעוד שראייתם לקרוב חוזקה, כך שגם אם זו הייתה העין היחידה של אותו אדם הוא יכול היה לנהוג בה ללא משקפיים למרחק על פי הקריטריונים של משרד הרישוי. אין כאן הוקוס פוקוס – יש כאן יצירה של קרנית עם מבנה שונה מאשר הלייזר מסוגל לבצע! מעבר לכך ישנם יתרונות בטיחותיים לטיפול ב CK על פני לייזר לתיקון הראיה (שגם הוא נחשב לטיפול בטוח). אני אומר זאת למרות שאנחנו מבצעים ניתוחי לייזר כאלה כבר 13 שנין בשיטות שונות ואין לנו שום רצון לקטול את טיפולי הלייזר. היתרונות הבטיחותיים של ה CK על פני הלייזר הם: 1. הטיפול אינו מתבצע במרכז ציר הראיה אלא בהיקף. 2. ב CK אין הסרה של רקמה מהקרנית כמו בטיפולי לייזר. 3. אין צורך לחתוך ולהרים שכבה מהקרנית כדי להכין את העין לטיפול ב CK כמו שיש ב LASIK. 4. אצל רבים מספיק טיפול בעין אחת ואין צורך לטפל בשתי העיניים. 5. לאורך זמן – CK יכול להיות הפיך חלקית או באופן מלא, בניגוד ל LASIK. אני משוכנע שאם הטיפול הזה היה יכול גם לעזור לקצרי ראיה, מספר ניתוחי הלייזר היה יורד דרמטית. צריך לזכור שמטופלים אחרי גיל 40 שראו מצוין עד לגיל מסוים וקיבלו משקפי קריאה אינם סובלים מבעיה רפואית או טשטוש בראיה ורבים מהם אינם מוכנים לקבל על עצמם את הסיכונים הכרוכים בטיפולי לייזר (גם אם אלו היו יכולים היו לסייע להם). לעומת זאת טיפולי ה CK מתאימים לקהל זה שהוא שונא סיכון ומחפש טיפול בטוח וחודרני בצורה מינימלית. לגבי התוצאות: חלק ניכר מהמטופלים לאחר CK אינם זקוקים למשקפי קריאה בכלל לאחר הטיפול. אחרים אינם זקוקים למשקפיים לפעולות היום כמו לראות את הספרות על השעון, את הספרות על הפלאפון, לקרוא תפריט במסעדה וכ"ו – כל אותם דברים בשבילם צריך משקפיים עם חבל על הצוואר או בכיס או בתיק או 20 זוגות בכל חור בבית או במשרד. לקריאה מרוכזת ספר עם עשרות עמודים בערב בכתב קטן הם עדיין עשויים להיעזר במשקפי קריאה – אך אותם אנשים צריכים אותם פעם ביום ולא כל חמש דקות. בדיקת ההתאמה לטיפול: אנו עורכים לפציינט סימולציה של איך תיראה הראיה שלו לאחר הטיפול באמצעות עדשות חיצוניות. הפציינט מטייל במרפאה כמה דקות ומסנה לקרוא ולראות לקרוב ולמרחק והוא יודע מראש, פחות או יותר, איך תיראה הראיה שלו לאחר הטיפול. לאחר מכן הוא חוזר לרופא ויכול לומר לו האם בתוצאה כזו כפי שהוא ראה הוא רוצה להמשיך לעשות את הטיפול וכך אין הפתעות לאחר הטיפול ומטופל יודע למה לצפות. אם הוא אינו משיג הטבה משמעותית מספיק מבחינתו בסימולציה – הוא יכול לוותר ולא לעשות את הטיפול. בנושא יציבות התוצאה: המטופלים ב CK צריכים לקחת בחשבון שתוך מספר שנים הם עלולים להזדקק לחיזוק נוסף של הטיפול. כל מה שצריך הוא לבוא לעשות עוד כמה נקודות בהיקף הקרנית ושלום על ישראל. הצורך בחיזוק אצל חלק מהמטופלים נובע משני תהליכים: 1. המשך צמיחת המספר לקרוב באופן טבעי. 2. החלשה של הפעולה המקורית – סיבי הקולגן שהתכווצו עשויים להתרחב לאורך הזמן מחדש. הסטטיסטיקה מרחבי העולם מראה החלשה ממוצעת של רבע דיופטר בשנה – כך שתוך מספר שנים יתכן צורך בחיזוק נוסף. כדי להתחיל בתהליך יש לעבור בדיקת התאמה לטיפול כמו בניתוחי לייזר – שאורכה כשעה וחצי. אם מחליטים להמשיך, קובעים יום לטיפול. במהלך יום הטיפול המטופל נמצא במרפאה כשעה עד שעה וחצי ולאחר הטיפול יש צורך בביקורות קצרות של יום לאחר הטיפול, שבוע לאחר הטיפול, חודש לאחר הטיפול, חודשיים לאחר הטיפול, וששה חודשים לאחר הטיפול. לסיום אומר שבעוד שישנן כיום לפחות תשע טכנולוגיות בשימוש לתיקון בעיות בראיה מקרוב (באמצעות טיפולים בקרנית כמו ה CK, בעדשה, או בלחמית – סקלרה) אף שיטה לא הכתה גלים כמו CK בגלי רדיו מכיוון ששיטות אחרות נמצאו לא יעילות או מורכות מבחינה כירורגית ומצריכות ניתוחים מסובכים ומסוכנים יותר. אני מקווה שעניתי על כל השאלות. כדי שלא אואשם במסחור יתר של האתר דוקטורס אינני מצרף קישור של האתר שלנו שבו יש הסברים על הטיפול ומי שמעוניין – שיפנה אלי ישירות מבלי להלאות את שאר המשתתפים בפורום. בברכה, יריב המרכז לבריאות העין

שלום יריב, 1. כל הכבוד על הטירחה בהבאת המידע לגולשים. 2. דבר אחד מאוד מדאיג ומפריע לי בדבריך, אתה טוען שראיה של 6/9 היא כמעט מושלמת ?! אולי לאדם הלא מקצועי זה נשמע טוב, אבל אני כאופטומטריסט וכמרכיב משקפיים שרואה 6/6, כמו רוב האנשים, יודע שראיה של 6/9 היא לא טובה , היא אמנם ראיה תפקודית אך לא טובה . זה מביא אותי לדבר נוסף המפריע לי בכל ההסברים של מכוני הלייזר למיניהם, אתם מגדירים אחוזי הצלחה מאוד מאוד גבוהים, מעל 95% "הצלחה", אך השאלה הגדולה כיצד מוגדרת המילה "הצלחה". ברוב המכונים "הצלחה" היא הבאת המנותח לראיה של 6/12 או יותר, כלומר ראיה תפקודית, כלומר אם מישהו נכנס לניתוח עם ראיה של 6/6 עם משקפיים, ויצא עם ראיה של 6/10 ללא משקפיים - מבחינתכם זוהי הצלחה , כשהמנותח בעצם רואה הרבה פחות טוב. נכון שקיים המושג6/HAPPY , אבל בהגדרות של רוב המכונים המטופל מוטעה מראש. דבר נוסף, לגבי אחוזי הסיבוכים והסיכונים לאחר הניתוח, אני הייתי בכנס האחרון בים-המלח של ניתוחי הרפרקציה, ונדהמתי לשמוע כיצד הרופאים מדברים ודנים על עיניים של מטופלים. למשל, 7% (!) מהמנותחים יסבלו מהילה בלילה לאחר הניתוח, אותם 7% מבחינת המנתחים זהו אחוז זניח,אתה שומע ? אחוז זניח. או למשל, מסבירים כיצד לכייל את המכשירים השונים לפי התוצאות השונות, כלומר אם אני בין המטופלים הראשונים באותו מכשיר, הסיכוי שלי לא לקבל את הטיפול המדוייק ביותר הוא הרבה יותר גדול ממטופל שיבוא חצי שנה אחרי למשל. היו שם עוד הרבה דברים בכנס, חלקם לחיוב חלקם לשלילה שלא אפרט כאן, קרוב לודאי שהיית שם. לסיכום, אני באופן אישי ממש לא נגד ניתוחים אילו, להיפך, במיקרים מסויימים הם יכולים לשנות באופן דרמטי את חייו של אדם, אך אני נגד מצגות השווא שהם מקבלים במכונים (לרוב) , של ניתוח פשוט, 30 שניות והחיים חדשים.. בברכה, אייל ברקו אופטומטריסט-קליני.

אייל שלום, אני מבין שרוב התשובה שלך ממוקדת בנושא ניתוחי לייזר לתיקון קוצר ראיה ולא לגבי CK. אתה בהחלט צודק שראייה של 6/9 איננה 6/6 והפציינטים זוכים לסימולציה שמראה להם מה זה בדיוק. תסכים איתי שלעומת מונו-ויז'ן כפיתרון למשקפיים יש כאן שיפור משמעותי! לגבי טיפולי הלייזר: שואלים אותנו המון מה הסיכוי שהניתוח יצליח ואנחנו שואלים חזרה כיצד הפציינט מגדיר הצלחה. אם הצלחה זו כל תוצאה שבה אפשר לתפקד בלי משקפי ראיה הרי שכל תוצאה מ 6/12 ומעלה היא הצלחה אבל יהיו כאלה שירצו רק 6/6 ולהם אנחנו מייעצים שלא לעבור ניתוח לייזר, מהסיבה הפשוטה שלמרות שבחלק גדול מהמיקרים אפשר לספק אותם, יש סיכוי שהתוצאה תהיה פחות טובה. אני לא יכול לדבר בשם אחרים אבל אנחנו נחשבים לשמרנים גדולים בתחום ונזהרים לא להכנס להבטחות מיותרות. גילינו שלא רק שזה לא מרתיע את הפציינטים כשהם שומעים את האמת - אלא שזה אף מעודד אותם. זה נשמע מאד לא אמין לומר לפציינט ש 60 שניות ויהיה 6/6 ואני מכיר כמה שעושים זאת. בגיליון תשבורת (הרבעון שאנו מפיצים לכל רופאי העיניים והאופטומטריסטים) הקרוב אף יש כתבה קצרה על הנושא בהקשר למה שקרה בארצות הברית למי שהבטיח דברים דומים. אני לא יכול לקחת אחריות על מי שמטעה - אלא רק להצטער על כך. מכוני לייזר צצים כפיטריות ונסגרים תקופה קצרה לאחר מכן ואז אין למי לפנות. מי שמחפש מבצעים ומחירים זולים בתעשייה הרבה פעמים גומר לא טוב וחבל. אתן לך דוגמה להבטחות שווא: ישנו מכון מסויים שמפרסם שמשרד הבריאות וה FDA אישרו את הלייזר שלו. לא רק שמשרד הבריאות לא מאשר את הלייזרים הללו אלא מסתמך על אישורי ה FDA או ה CE האירופי במכשירים כאלו (ובצדק - כי אין לו משאבים יותר טובים משלהם לבדוק) אלא שמכשיר זה כלל אינו מאושר על ידי ה FDA וזה מופיע שחור על גבי לבן באתר ה FDA. מה תעשה להם על השקר הזה? תתבע אותם? יש עוד כמה שרלטנים שמבטיחים תוצאות לכל החיים או ביטוח לכל החיים (דבר שאסור בחוק בכמה מדינות נאורות כמו גרמניה בכל הנוגע להבטחות על שרותים רפואיים) בידיעה שזה לא אפשרי אבל מה אכפת להבטיח? לא נקבתי כאן בשמות ואתה ואני יודעים במי מדובר. אבל מה לעשות...אלה החיים. לכן הביקורת שלך מוצדקת בהחלט ואני יודע שאינה נובעת מהיותך אופטומטריסט הרואה במכוני הלייזר תחרות אלא שמדובר בביקורת מקצועית שהיא במקומה.