פזילה אצל ילדים

בחודש אוקטובר גילינו כי בתנו, אז בת שנתיים ושלושה חודשים, פוזלת. רופא העיניים שלקחנו אותה אליו אבחן בתחילה פזילה מקרוב הנובעת ממאמץ יתר במיקוד הראייה, ולאחר כשבועיים אבחן סופית פזילה גם מרחוק וגם מקרוב, והוחלט להתאים לה משקפיים לרוחק ראייה (כל עדשה במספר +1.5). הילדה סירבה בתוקף להרכיב את המשקפיים, ובדרך כלל לא היו המשקפיים מורכבים יותר מחצי שעה ביום. החלטנו להיוועץ במומחה נוסף, שערך בדיקה מאוד מקיפה וקבע כי הילדה רואה היטב ואינה זקוקה כלל למשקפיים, וכי היא פוזלת עם המשקפיים ובלעדיהם. סיבת הפזילה לפי דעתו, כניראה מולדת, גם אם בשנתה הראשונה עדיין לא נראתה הפזילה. למומחה לא היתה כל תשובה חד משמעית לגבי מה לעשות, וקבענו להיפגש כעבור שלושה חודשים. כפי שאני רואה את הדברים, הפזילה אינה יציבה, יש תקופות שהיא נעלמת כמעט כליל, ואחר כך חוזרת בדרגות חומרה שונות. כיוון שהגיע זמן הביקור הנוסף אצל המומחה, ואני מניחה שהמלה "ניתוח" תעלה אף היא, הייתי מבקשת את עזרתכם לדעת קצת יותר מה ניתן לעשות במקרה דנן.

שלום איריס, איבחון מדוייק של פזילה הינה משימה לא קלה גם אם הבת משתפת פעולה. והיא קשה שבעתיים אם אין שיתוף פעולה. קיים סוג של פזילה המתוקן ע"י משקפיים עם עדשות (+). במקרה זה המשקפיים ניתנים שלא על מנת לשפר את הראייה אלא אך ורק מתוך מגמה לשיפור הפזילה. קיים גם סוג של פזילה שאינו מתוקן ע"י משקפיים. קיים גם סוג של פזילה שבו יש הבדל בין הפזילה למרחק והפזילה לקרוב. קיימת גם פזילה מעורבת, דהיינו המתוקנת באופן חלקי ע"י משקפיים. וקיימת גם פזילה המופיעה רק בפרקי זמן מסויימים לאורך היממה. לפעמים יש צורך במספר פגישות עם המומחה על מנת להגיע לאבחנה סופית ומדוייקת. וכמובן, עד שאין אבחנה ברורה, לא מנתחים.