זקוקה להמלצה על מתמחה באפילפסיה

שלום, אני מניחה שפניה זו עשויה להשמע מוזר, אולם אני נתקלת בקשיים לא מבוטלים לאתר רופא שמתמחה באפילפסיה מבוגרים ושיהיה קרוב לאזור מגוריי (אני מתגוררת באיזור השפלה). אני קרובה לייאוש באיתור רופא ושלא לדבר על התמודדות עם המחלה עצמה, כך שאודה מאוד על כל מידע, שפורום זה יכול להציע לי. בתודה מראש ק.

ממליץ על ד"ר אילן בלאט, מתל השומר. למיטב ידיעתי הוא עובד גם ברעננה (בקופ"ח). אני מכיר אותו, וממליץ עליו בחום. בברכה ד"ר רון דבי

ק. כתב/ה: > > שלום, אני מניחה שפניה זו עשויה להשמע מוזר, אולם אני נתקלת > בקשיים לא מבוטלים לאתר רופא > שמתמחה באפילפסיה מבוגרים ושיהיה קרוב לאזור מגוריי (אני מתגוררת > באיזור השפלה). אני קרובה > לייאוש באיתור רופא ושלא לדבר על התמודדות עם המחלה עצמה, כך > שאודה מאוד על כל מידע, > שפורום זה יכול להציע לי. > > בתודה מראש ק. לק. שלום ראשית ברצוני להשתתף בכאבך שהיה כאבי גם כן. לצערי הרב ביתי הבכורה גם היא הייתה מיואשת מהמחלה. המחלה היא מאד ערמומית ותופשת אותנו בזמנים שאנחנו חושבים שהיא כבר מאחורינו. שום רופא לא יעזור לך באמת. תרופה ועוד תרופה וזה הכל. מה שנחוץ זה להקפיד על שעות שינה, לא לשתות אלכוהול, ואולי להתחיל לחשוב על קבוצת תמיכה ועל אפשרות של הקמת עמותה לעזרה לאנשים הלוקים במחלה ובמיוחד שהם כל כך צעירים ומפוחדים מהדימוי העצמי שלהם שמא יפלו ואנשים יברחו מהם. אם לא תשמרי על הכללים הבסיסיים את עלולה למצוא את עצמך נופלת פעם אחרי פעם למרות כל הכדורים שתקחי בעולם. מצד שני יכול מאד להיות שאם תקפידי על אורח חיים נדרש מהמחלה שמגביל מעט את פעילותך החברתית כמובן, הרי שהמחלה תתרחק ממך ואולי בעתיד אפילו תעזוב אותך. תוכלי להתחתן, להקים משפחה, ללמוד, לעבוד....אסור להתייאש. יש בחיים הקצרים עלי אדמות תחליפים לכל דבר. אפשר למצוא תחומי עניין בכל כך הרבה תחומים שלא מרגיזים את המחלה, צריך רק לפתוח את הראש ולהיות מוכן לשנות מסלול בחיים, אפשר למות בכל רגע, ובעצם אתם שלא מקפידים על החוקים של ההתנהגות במחלה בגלל גלכם הצעיר אתם בעצם מאבדים את היכולת שלכם לנהל חיים תקינים ולכן: מתייאשים, מבלים עד אור הבוקר, שותים אלכוהול בלי הכרה, ומחפשים רופא מומחה שיעשה אוקוס פוקוס. אין קיצורי דרך יש עבודה עיקבית ולא קלה אך בסוף הדרך היא משתלמת. כשמתבגרים לומדים להבין שלהיות צעיר זה זמני, ומה שחשוב זה בעצם לשמור על החיים כדי ליהנות מהם. אם לא עזרתי לך כמו שלא הצלחתי לעזור לביתי אני אצטער מאד, אבל זו הקרמה שלך. אשמח אם תכתבי לי לפעמים איך את מרגישה ואני אתייחס. בהצלחה אירית.

אירית היקרה, תודה רבה על דאגתך ותשובתך, אך אינני חלק מהאוכלוסיה המתבגרת. אני בת 34, יש לי ילדה בת חמש וחצי, אינני שותה אלכוהול ואינני מחפשת קסמים. בהצלחה עם ביתך. ק.