מים אחרי ניתוח כפתורים

ראשית אני רוצה להודות לך על תשובתך המהירה לשאלתי הקודמת, שבעקבותיה ניתחנו את בני, בן שנתיים וחצי. הניתוח כלל הוצאת אדנואידים, כריתה חלקית של השקדים וכפתורים באוזניים. שאלתי היום גם כן קשורה למחלוקת בין שני מומחי אף אוזן גרון שאליהם הלכנו לגבי מים באוזניים: מומחה אחד אמר שאין סכנה לאזניים כל עוד המים לא מגיעים בלחץ לתוך האוזן. משמע שאם הילד מתקלח וקצת עפים שפריצים של מים - זה לא עושה נזק, ובעצם הנזק נגרם רק במצב של הכנסת הראש לבריכה לדוגמא. רופא שני, שהוא גם המנתח, טען שאסור בשום פנים ואופן להרטיב את אוזניו של הילד. מה נכון מבין השניים? האם באמת עלי להגן עליו עכשיו מכל טיפה וטיפה, או שזה קצת מוגזם?

ובכן, כפי שכבר עניתי פעמים רבות בעבר, שתי הגישות קיימות, ולכל אחת גיבוי במאמרים רבים בספרות הרפואית. אני נוטה להמליץ לחולי את אשר למדתי בתת ההתמחות בניתוחי אאג ילדים באוסטרליה, וזאת משתי סיבות: 1. בגלל המרחק הרב בין החולים והרופא (לעיתים מעל 600 ק"מ) אין לרופא אפשרותלעקוב אחר הילדים באופן יעיל כמו בארץ, ולכן מכניסים שם כפתורים בהרבה מקרים שבארץ היו עוקבים בלבד. במצב זה יש ברבה יותר ילדים עם כפתורים שם מאשר פה. 2. באוסטרליה כולם שוחים בבריכה ובים מרגע לידתם. לא סתם הם זוכים בכל במדליות בבריכה בכל האולימפיאדות האחרונות. מסיבות אלה אני מניח שהם מתמצאים בסיבוכי כפתורי בחשיפה למים יותר מאשר כאן. מה שהם ממליצים הוא לשים אטמים באוזניים בכל מקלחת, ולשים אטמים באוזנים ומעליהם כובע ים (מגומי) בכל שחיה. תפקיד הכובע אינו להוות חסם נוסף אלא לשמור שהאטמים לא יפלו בלי שנרגיש. יחד עם זאת לא צריך להילחץ מכל טיפת מים שנכנסת לאוזן, כי בד"כ לא יגרם כל נזק.