חיבור למכשירי הנשמה

ריאה אחת מתפקדת וגם והיא בקושי בריאה זו יש מים זיהום ובצקת, והמטופלת מחוברת לחמצן ולא למערכת הנשמה בטוענה שברגע שתחובר למערכת הנשמה הריאה תפסיק לעבוד?. המטופלת מקבלת קורטיזון לאיזון (איני יודע איזה איזון?) והחיבור לחמצן גורם לתופעות לוואי (אני חושב נרקוטיות?)היא לא יודעת איפה היא נמצאת. השאלה שלי היא :מה ההבדל בין חיבור למערכת הנשמה לבין חיבור למערכת חמצן? והאם חיבור לחמצן למשך זמן אינו יכול לגרום להרעלת חמצן? (אני יודע מצלילה ויכול להיות שאני מערבב כי בלחץ סביבתי מסוים של 2.4 אטמ' לחמצן בריכוז שאנו נושמים באוויר 80/20 יש השפעות נרקוטיות, בהנשמת חמצן ריכוז החמצן הרבה יותר גבוהה מן הסתם,האם כתוצאה מכך בלחץ הסביבתי שלנו יכולות להיות תופעות לוואי לחמצן? אם כן מה? בתודה מראש אייל

אני מקווה שהבנתי נכון את שאלתך, היא אינה לגמרי ברורה והמונחים בהם אתה משתמש אינם בהירים. ככל הנראה מחוברת החולה למסכה של חמצן דרכה היא נושמת בכוחות עצמה את החמצן המסופק לה. הכוונה במערכת הנשמה היא למערכת ממוכנת המספקת את האויר או החמצן בזרמים ולחצים הנקבעים מראש כך שלמעשה החולה מונשם באופן מלאכותי - מלא או חלקי. לכל אחת מהשיטות ההיתרונות והחסרונות, הנשמה מלאכותית היא פעולה מורכבת מאד, חודרנית עם סיבוכים רבים והיא נעשת רק בלית ברירה כשקיים כשל נשימתי. חיבור לחמצן הוא שימוש נפוץ מאד בבתי חולים. חשיפה ממושכת לריכוזים גבוהים של חמצן ימים ארוכים (מעל 60% חמצן) עלולה לגרום לנזק לריאות, חשיפה לזמנים קצרים ולריכוזים מעטים אינה מסוכנת. קורטיזון היא תרופה נפוצה מאד לטיפול בדלקות מסוגים שונים.