דימומים בלתי פוסקים

אני בת 27, מאז שאני זוכרת את עצמי, יש לי בעיות בסדירות הווסת, ובתור נערה צעירה (14) נטלתי גלולות דיאנה במשך זמן רב, שהוחלפו במינולט לאחר שנישאתי עד אשר רציתי להרות והפסקתי אותן. לעיתים תוך כדי נטילת הגלולות היו לי דימומים. המחזור שלי היה מגיע לעיתים לאחר חודשיים ויותר, וכשהוא היה מגיע, הוא היה חזק מאוד וממשיך אפילו שלושה שבועות ברציפות. גם בבדיקות הדם ההורמונליות שנערכות לי, אין רואים את הדימום כווסת בתוך הרמות ההורמונליות. אולי רק לאחר שהדימום דיי נחלש ולאחר זמן רב, הוא נראה בדם כווסת. ולפני כשנה עברתי הפריה חוץ גופית עם הריון תאומים ובשבוע 22 ההריון הסתיים בלידה מוקדמת, עקב פתיחה, מחיקה מלאה של הצוואר ושלפוחית בחוץ, העוברים לא שרדו. מאז הכל הרבה יותר גרוע. הדימומים בילתי פוסקים, לא ניראים כווסת בבדיקות הדם, ההמוגלובין נמוך מאוד למרות שאני נוטלת כדורי ברזל כל יום, אין לי כוח כמעט לכלום ואני עייפה מרבית היום. 1. ממה נובעים הדימומים הללו? 2. איך אפשר לסדר זאת? 3. האם אנמיה קשה יכולה להשפיע קשה על רירית של רחם? (אחרי הלידה היה המוגלובין 6). 4. בלי תרופות ובלי טיפולי הפריה, האם הגוף שלי כנראה לא יכול להחזיק הריון לבדו? (כי ניסיתי החודש טיבעי, והכל החל לדמם מיד יומיים בערך לאחר הביוץ). 5. יכול להיות שגם בנטילת כדורי ביפאסטון, אני מדממת בעת נטילתם, ובבדיקות ההורמונליות בדם זה ניראה כביוץ. מה קורה אצלי? מצטערת על מתקפת השאלות, אבל אני אובדת עצות. תודה על הסבלנות, מראש. סאני.

סאני, קראתי את שאלתך לפרופ' ודי נגעת לליבי.. מאחלת לך (ולכולן) הצלחה! והמון כוחות... ותתעודדי, עם כל הבעיות האלה (שלעזאזאל, נראה שלא קל עם זה) הצלחת להרות, ובוודאי שתצליחי שוב!

תודה חמודה. אני מקווה שיהיה שוב בקרוב. כבר אין לי סבלנות.....