מעבר מהיר מדי מאיקאקלומין לזריקות?

שלום רב לפרופ' זיידמן / ד"ר מרתה דירנפלד, אשמח לשמוע את דעתכם בנושא, כיוון שאני די מבוהלת כרגע. רקע: פוליציסטית, כמעט שלא מבייצת ספונטנית. לאחר טיפול אחד באיקקלומין (ללא אוביטרל), בו היה זקיק יפה ורירית מצויינת. הזקיק לא בייץ, אלא הצטמק לקראת סוף החודש, וכעת אני מטופלת בארגסט כדי לדמם. הגעתי אמש לרופא המטפל, שטען שהוא יכול לתתלי עוד מחזורי טיפול באיקקלומין אך הוא מעדיף שנעבור ישר לזריקות של גונל F + אוביטרל. האם המעבר המהיר הזה מהטיפול העדין של האיקקלומין לטיפול האגרסיבי של הזריקות הוא נכון? האם אין טעם לתת צ'אנס נוסף, לפחות אחד, לטיפול באיקקלומין, ואולי לשלב גם אוביטרל כדי לוודא שהזקיק הבא כן יבייץ? אני מאוד חוששת מתגובת היתר של השחלות, מהנפיחות ומהכאבים המתלווים לטיפולים בזריקות, וחשבתי שזה שלב שמגיעים אליו רק אם שלב האיקקלומין נכשל כישלון חרוץ. תודה רבה מראש וסופשבוע נעים!