תמיכה והשלכותיה
דיון מתוך פורום פריון האישה והפריה חוץ גופית
שלום פרופ', במספר טיפולי IVF בעבר קיבלתי תמיכה של פרוגסטרון בלבד. בטיפול האחרון קיבלתי תמיכה של אוביטרל ופרוגינובה - ללא פרוגסטרון. וחטפתי גירוי יתר. מספר שאלות: 1. לפי מה שהוסבר לי הדיכוי גורם לגופיף הצהוב שלא לתפקד טוב ולכן דרושה תמיכה. אם כך, מדוע נותנים תמיכה **רק** של פרוגסטרון או **בעיקר** של אסטרוגן??? למה לא נותנים גם פרוגסטרון וגם אסטרוגן?? אולי תעשה לי קצת סדר בבלגן... 2. מה קורה אם רמות האסטרוגן נמוכות מידי לאחר החזרת עוברים? האם יש סיכוי שלא תהיה השתרשות? האם יש סיכוי שתהיה השתרשות אבל העובר לא יתפתח?? 3.מה ההגדרה של גירוי יתר??? מה הסיבות שנוצר גירוי???? האם ייתכן ש 4 פרוגינובה ליום שקיבלתי כתמיכה גרמו לגירוי יתר? או זה בגלל האוביטרל? (לא היו לי בכלל כאבים בשחלות....) תודה רבה.
1. קודם כל במרבית המקרים בכלל לא צריך תמיכה. ליתר ביטחון מוסיפים פרוגסטרון בהנחה שבעקבות תרופות "הדיכוי" לעתים הגופיף הצהוב עלול לתפקד פחות טוב. אסטרוגן בד"כ נמצא ממילא בעודף גדול בשל גירוי השחלות, אך לעתים מוסיפים גם תמיכה עם אסטרוגן עם התגובה הייה חלשה או שחוששים מנפילה חדה ברמת ההורמון. 2. סיכוי יש, אך כנראה שמצב כזה נדיר ביותר. 3. גירוי יתר מוגדר כמצב בו השחלות מאד מוגדלות ויש נוזל חופשי בחלל הבטן. האוביטרל גורם לגירוי יתר.
מנהל פורום פריון האישה והפריה חוץ גופית
