"הצלחה"יחסית בטיפול הפריה ראשון
דיון מתוך פורום פריון האישה והפריה חוץ גופית
שלום לך. האם ניתן להתייחס לכך שאשתי בת 43 וחצי-44 הגיעה בטיפול ההפריה החוץ גופית הראשון שלה כאל"הצלחה"חלקית או יחסית בכך שהיה הריון כימי שהבטא המקסימלית שנמדדה בו היתה 90? או האם כל החזרה מסתיימת מינימום בהריון כימי מעצם זה שמוחזרת ביצית מופרית או מוחזרות ביציות שהן כבר מופרות אל תוך הרחם ולכן צפוי לפחות הריון כימי כך שזה שאשתי הגיעה להריון כימי בנסיבות הנ"ל בכלל לא נחשב להצלחה חלקית?
תקרא על הריונות בגילאים האלו. העוברים רובם ככולם דפוקים. אין לגובה הבטא משמעות. גם הריון שיסתיים בלי דופק יכול להביא לרמת בטא של עשרות אלפי יחידות. בקיצור, המציאות לא פשוטה בגילאים מעל 43.
הכוונה היתה שאם מסתכלים על כלל המטופלות בכל הגילאים ולא מסתכלים על אלה שלא הגיעו לשלב החזרת העוברים אלא רק לאלה שעברו החזרה-האם בהכרח כל מטופלת תגיע מינימום להריון כימי כלומר תהיה בטא חיובית או שיהיו כאלה שהגיעו להחזרת עוברים ולא הגיעו לבטא חיובית?ואם יש מיקרים שמגיעים להחזרה אבל לא מגיעים לבטא חיובית מעל 25 לצורך העניין אז האם ניתן להגדיר כהצלחה מסויימת או חלקית את זה שאשתי הגיעה להחזרה והיתה בטא חיובית?(90)
אין ספק שהיריון כימי מורה שהיה עובר שהיה מספיק איכותי להשתרש וזה סימן מעודד ביחס לעוד טיפול כושל לגמרי. עם זאת, השכיחות של הפלות עצמוניות הוא כ- 70% מעל גיל 43 וזה אחת הסיבות לקושי להוליד ילד ביולוגי בגיל זה.
מנהל פורום פריון האישה והפריה חוץ גופית
