ילד בן 2 ועשרה חודשים- התנהגות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים

05/10/2007 | 14:05 | מאת: לי

שלום יש לנו בן חמוד ומתוק, באמת ילד מקסים (בן יחיד, כרגע אני נמצאת בתחילת הריון שני) אך שמנו לב שכאשר הוא רק איתי ועם בעלי הוא מתנהג ממש לא טוב יורק מקלל בורח בוכה צועק חשוב לציין שכאשר בעלי ואני לא נמצאים הילד מתנהג למופת (בגן, אצל סבתא וכו...) בעלי ואני מוטרדים לדעתי יש בעיה אצלנו משהו שנכשלנו בו אך בעלי טוען שהילד זקוק לטיפול מסויים על מנת לאבחן את מה שעובר עליו מה לעשות? איך להתנהג? תודה לי

05/10/2007 | 17:12 | מאת: חלי ברק-שטיין

לי, אכן המצב שאת מתארת דורשת מחשבה. ראשית, להבין ואחר כך לראות מה עושים. מבחינת הבנת ההתנהגות של בנך- אפשר להניח שהוא יודע איך צריך להתנהג כי הוא מתנהג היטב ליד אחרים, ומתפרע רק לידכם. טוב לדעת שיש לו את היכולת להתאפק ולהתנהג בצורה ממושמעת יותר. אז למה לא לידכם? ראשית כי ליד הההורים הוא מרגיש נוח ובטוח לפרוק את המתחים שלו, ולידכם הוא משחרר יותר. ככה הוא וככה רוב האנשים (תחשבי עליך ועל בעלך, שאתם מרשים לעצמכם יותר אחד עם השני מאשר בעולם בחוץ). אז זה טוב שהוא משתחרר בבית, ולא תמיד מאופק. אבל אתם צריכים לדעתי להתחיל לשים לו גבולות. זה הגיל. יתכן והוא מרגיש שלידכם זה מותר להתפרע, שאתם כועסים אבל לא באמת עוצרים אותו. כי אתם אוהבים, ודואגים ואשמים, וכל מה שהורים מרגישים שעושה אותנו פחות יעילים. אז תחליטו ביניכם שחד משמעית אסור לו לקלל, להכות, לברוח ותתחילו להגיד את זה בטון חד משמעי. בלי הרבה מילים, אלא במסר חד וברור. לגבי צעקות ובכי - זה פחות קל למשמע. תנסו להגיב בחיבוק, בהרגעה , בנסיון להבין מה מציק לו. ותראו שגם זה לא יוצא מפרופורציה. נסו מספר שבועות את הדרך המשולבת הזו, ואם לא יחול שיפור אז אכן לכו ליעוץ. הכתובת בשבילכם היא פסיכולוג התפתחותי. הוא יוכל לעשות תצפית על הילד, לדבר איתכם, ולראות יותר במדויק אם יש בעיה, אם משהו מאוד מציק לילד וגורם לו להתנהגות. אבל לדעתי, יחול שיפור יותר מהיר. נסי, וספרי לי. אני כאן, חלי

06/10/2007 | 16:21 | מאת: לי

תודה רבה על התשובה המפורטת אנחנו ננסה נקווה לתוצאות טובות תודה לי

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים