קקי בתחתונים

שלום רב, ברצוני לשאול דבר מה באשר לאחייניתי. אני כותבת כאן לבקשת הוריה. יש לי שתי אחייניות: הגדולה בת 3 (בעוד כחודש) והקטנה בת שנה וחצי. שתיהן מקסימות ואינן מפסיקות להדהים אותי ברמת הבנתן את הדברים ובנסיונותיהן היצירתיים לתקשר את צרכיהן. ניכר באחייניתי הגדולה שהיא קצת מתלבטת בין שאיפתה להיות גדולה לבין רצונה לשוב ולהיות קטנה כמו אחותה הקטנה. במסגרת זו היא מחקה התנהגויות שונות של אחותה. למשל, לפעמים היא אינה מדברת ומנסה ליצור תקשורת באמצעות נימת קול מסויימת ומחוות שונות, היא מבקשת להירדם באותו אופן שבו מרדימים את אחותה (אשר מינקות נוהגת להירגע ע"י הכנסת אצבעות לפיו של המבוגר שלידה), ועוד. לאחרונה, לאחר שנגמלה מחיתול, היא חוזרת לעשות את צרכיה (רק קקי) בתחתונים. הוריה כבר מתוסכלים מכך ולא אחת מסתננת לתגובתם נימה של כעס. הם מחזירים אותה לחיתול על מנת להקל על עצמם וכדי שתחוש עלבון והדבר ידרבן אותה לעשיית צרכים בשירותים. אני חשה שתגובתם שגויה ושעליהם לנסות להתעלם, ובעיקר לא להביע כעס. אך אני עדין שואלת את עצמי כיצד באים בתביעות לילד ומעודדים אותו להרגלים המותאמים לגילו ועדיין עושים זאת בנועם, מבלי לייצר מאבק . כיצד מתגברים עך הבעיה? אשמח לתגובתך לירז

לירז, יתכן ואחייניתך חזרה לעשות קקי בתחתונים כנסיון חיקוי של אחותה, ויתכן וזה מבטא כעס או מצוקה שלה. בדרך כלל ילדים נסוגים להתנהגויות יותר ילדותיות בגלל הולדת אחים, אך זה מתבטא בעיקר בהרטבה, ופחות בחזרה לעשיית קקי בתחתונים. בודאי שאין מה לכעוס עליה, אפשר לשים לה חיתולים כדי להפחית את הנזק, אבל אני חושבת שכדאי להתיעץ עם פסיכולוג התפתחותי לגיל הזה שישמע יותר פרטים ויתן להורים הדרכה. סימפטום של עשיית קקי בתחתונים בדרך כלל לא נעלם מעצמו, וצריך עזרה להעלים אותו. זה הכיוון לדעתי. בהצלחה חלי