רוב תודות על העצות הנבונות...

חלי שלום. כתבתי לך לפני כשבועיים (השאלה נמצאת בעמוד הקודם).בקשר לבני בן השנה+4 שלא כ"כ מרוכז בגן. את כתבת לי עצה נהדרת והבהרת לי דברים שלא חשבתי עליהם בכלל. כבר עברו שבועיים מתשובתך(אך רק אתמול צפיתי בה), ועברו הברה דברים מאז.. הילד ברוך ה' מרבה לפטפט וקולט דברים בצורה מדהימה:קולות שמות ואפילו דברים שלא לימדנו אותו בכלל. ואני באמת חושבת שהדברים שהוא מקבל מהגננת מגיעים לאט ולא בקצב שלו. ושוב תודה על התמיכה והעזרה. אך בעיה נוספת התגלתה ..... כיוון שקלטנו את היכולות הקוגנטיביות של בננו, שאלתי את הגננת מהי תוכנית העבודה שלה בכלליות... ושאלתי אם הם לומדים צבעים, כיוונים, חיות ועוד המון נושאים שניתן לעבוד איתם אך היא אמרה שעם צבעים הם מציירים והיא לעיתים מזכירה שם של צבע ועוד הוסיפה ואמרה כי זה "גדול" עליהם והם קטנים מדי בשביל זה. מה שהם עושים בגן כל הזמן זה: לשחק בחוץ ובתוך הגן, צובעים ולעיתים שומעים סיפור. הלו"ז הזה נראה לי ריקני מדי,כיוון שניתן לעמוד על היכולות של כל ילד באופן אישי ועל היכולות של שאר הילדים באופן קולקטיבי ועם כך להתאים את תוכנית העבודה. אינני חושבת שהמושג "צבעים" מרוחק מהם, הם רואים את זה כל כך הרבה בכל תחומי חייהם: אוכל,ביגוד טלוויזיה ספרים, וההמעטה ביכולות של בני ממש הכעיסה אותי. כיוון שאני מורה במקצועי (לחטיבת ביניים ולתלמידי תיכון) אני מאוד מבינה מהי אמונה בילד. שאלה הבאה שלי היא- אולי אני נשמעת חרדתית אך זה ממש לא כך, רוב ההורים בקבוצה של בני הם הורים לילד ראשון, ומאחיניי אני יודעת שכשגננת משקיעה רואים תוצאות, הרי ברור לי שעוד שנה בני בודאי ידע מהו הצבע הצהוב וידע לקורא בשמו או עוד דוגמאות כאלו אני ממש לא דואגת שהוא לא יודע זאתכי ברור לי שהוא בזמן מסויים יישר קו עם שאר בני גילו עכשיו אך אני שואלת אם לא כדאי לנצל את שלב הקליטה המדהימה שיש לו עכשיו והלימוד עכשיו ישפר לו את האינטליגציה שלו ואופן החשיבה או שהלימוד עכשיו הוא פשוט לספק מידע שאותו כמובן ידע להשלים עם הזמן? אודה מ א ו ד לתשובתך שגית.

שגית, ראשית- תודה על המשוב המפרגן. זה עוזר לקבל פידבק טוב. לגבי בנך והגן- מה שמטריד בסיפור שלך על הגן הוא שלא נשמע שהגננת מעוררת בך אימון. כנראה הדרך בה היא הסבירה את הגישה שלה נשמעה לך יותר חיפוף מאשר רציונל חינוכי. וזה מטריד אותך כי את רוצה לבנך חינוך מושקע כבר בגיל הצעיר. מבחינה התפתחותית- חשוב שהגן יתן לו מסגרת חמה ותומכת, שתחזק לו את הבטחון העצמי תוך שהוא נחשף בפעם הראשונה שלו לקבוצה של ילדים בגילו, ולדמות סמכות כמו הגננת. את זה הוא לא יכול לקבל בבית. וזה חשוב מאוד להתפתחות. נכון שהיה עדיף שהיתה גם תוכנית חינוכית מוגדרת, וראיתי במקומות רבים שזה נעשה. אבל אם הגן לא נותן את זה, העשירי את אותו. לאו דוקא בחוג מסודר אלא בלמידה לא פורמלית של החיים. אני בטוחה שאת עושה את זה- מראה לו צבעים ונותנת לו מידע רב מהסביבה הטבעית שלו. תמשיכי בכך. יתכן ועוד שנה תחפשי גן שמשלב חום והתנסות חברתית וגם העשרה קוגנטיבית. ברור שהשילוב הזה טוב יותר. המלצתי, שתבחני את המצב כל תקופה מחדש, תקשיבי לאינטואיציות שלך, ותחפשי תמיד את הפתרון המיטבי האפשרי. בהצלחה, אני כאן להמשך, חלי