אחים ומה שבינהם

חלי שלום אני אמא לבן 4 וחצי ולבת שנתיים וחצי. אשמח אם תוכלי לעזור לי לשנות את המצב בביתנו , זהו מצב שבו בן ה-4 דוחף/מכה/רוכב על בת השנתיים. (ברור שגם פיזית הוא גדול ממנה וחזק ממנה). הוא יודע היטב שאין אנו מסכימים לאלימות בביתנו, ואולי דווקא בגלל זה שהוא יודע , ושהוא לוחץ על כפתור רגיש ביותר אצלינו כהורים (פגיעה בבת), ומצליח למשוך הרבה תשומת לב שלילית הוא ממשיך. בדר"כ אני מרגישה שאני מסכנת אותה אם לא אהיה בסביבה או קשובה- בקיצור עם עיניים מאוד פקוחות. (ויש לציין שזה תפקיד מעייף). אני מנסה לדוגמא לאמר שמי שלא יודע איך להתנהג עם אחותו בבית לא יוכל לצאת לגן השעשועים. המצב הגיע לידי כך שאנחנו נאלצים לחזור ולאמר ולהזכיר שוב ושוב עד אשר מגיע שיתוף הפעולה מצידו - אם בכלל. יש לציין שהוא יודע לשחק עם ילדים אחרים. ולבלום אלימות כלפי חבר שצעיר ממנו בשנה ולעיתים אלים כלפיו. בתודה מאיה

מאיה, אין ספק שקנאה וכעס מעורבים ומסבירים את התנהגותו כלפי אחותו, ואת התנהגותו השונה כלפי חברים. טבעי ומובן. ההתערבות שלכם צריכה להיות בשני מישורים ביחד: מחד, לדבר איתו, לעודד אותו לבטא את רגשותיו במילים, גם הכעס והקנאה. להדגיש שמותר לו להרגיש הכל. שאתם רוצים לשמוע, וגם להבין ולתמוך. זה יתן לו את התשומת לב, ואת ההבנה שהוא צריך. בו בזמן אתם צריכים להגיד חד משמעית שאסור להרביץ. אם צריך תגידו מספר פעמים. אל תיכנסו לשיחות והסברים. אמרו ודאגו שהדרישה תתבצע. אם צריך שתהיה תוצאה טבעית של עונש כלשהו- שיהיה. העיקר שתעשו את התהליך בלי כעס אלא בעניניות. חשוב גם שתחזקו אותו כשהוא בסדר, תגידו מילה טובה, תצ'פרו. שיהיה לו שווה. ככה 'דרך הרגליים' הוא יפסיק לפגוע בה. אם תשקיעו מאמץ ממוקד תקופה, התופעה תפסיק. ולא לשכוח בו בזמן לתמוך ולעודד אותו. ככה יושג איזון טוב. בהצלחה, אם יש צורך, אני כאן. חלי