החיים בורוד?

היי לאחיין שלי, בן שלוש, יש אובססיה עם שמלות. הוא רק רוצה ללבוש שמלה כל היום (מזל שהוא עוד לא מבדיל בין חצאית לשמלה) הוא ממש מאושר עם שמלה, רוקד, ושר וכו'. לפני כמה ימים גם הייתה לנו שיחה מעניינת, שבמהלכה אמרתי לו שהוא חתיך והוא ענה לי 'אני יפה' (YAFA) כשאמרתי YAFE הוא תיקן אותי בחזרה לנקבה, וגם המשיך עם 'אני חמודה' וכאלה. והוא הבין היטב מה הוא עושה- הוא ממש תיקן אותי בכוונה. אחותי וכולם זורמים איתו, נותנים לו להתבטא וכו, אבל כבר די מתחילים לדאוג... השאלה שלי- זה נורמלי?.. זה אומר עליו משהו על העתיד? זה הוא שמבולבל, כלומר בזהות המינית שלו, או שזה אנחנו סתם מודאגים ומבולבלים מההתנהגות שלו? מתי צריך לפנות לעזרה מקצועית? איך צריך להגיב לזה? עד איפה כדאי לשתף איתו פעולה? כמה צריך להדגיש לו שהוא בן ולא בת? כמה זה משנה? הוא ילד מקסים, שופע מתיקות ועדינות. מה שחשוב לכולם זה שיהיה מאושר, לא הנטייה המינית שלו כשיגדל וכו', אבל אם יש לו בעיה עם הזהות שלו אז רוצים לעזור לו.. סליחה על האורך והבלגן, מקווה שהשאלה הובנה ותודה על כל תשובה מיקי

מיקי, אני יכולה להבין את הדאגה, אכן ההתנהגות שלו לא שגרתית. חסר לי מידע אם יש לו אחיות גדולות, שאולי הוא מחקה אותן... ויתכן שהוא נמשך לאביזרים הנשיים מתוך עצמו- אולי מתוך חוש אסטטי מפותח, ואולי מתוך בלבול מיני כמו שהצעת. קשה לדעת. לדעתי מכיון שאתם מודאגים, וצריך לגבש דרך תגובה עקבית (לדעתי צריך לתקן את הניסוח השפתי שלו שהוא בן ולא בת, כי זה חלק מבוחן מציאות שלו, אבל לתת לו לשחק בשמלות או כל מה שמעניין אותו כחלק מההעדפות שלו) צריך לא להתעלם ולא להכנס לפניקה הייתי ממליצה לפנות ליעוץ אצל פסיכולוג התפתחותי, שישמע את התמונה בצורה מפורטת, יעזור להורים להבין מה קורה, וימליץ על דרך פעולה. בהצלחה, אשמח להתעדכן, חלי