התמודדות

בני שלו בן 7 יש לו בעיית יציאה (צואה, ושתן), הוא מתאפק אני מדברת איתו מסבירה לו על התוצאות של התאפקות הראתי לו גם תמונות על האנטומיה של הגוף , הוא גם אמר לי פעם אחת שבגלל שאבא שלו בחו"ל הוא מתאפק, אביו עובד בחו"ל חודש ובה לחופש שבועיים, זה הסדר, פעם אמר לי שאני הראה לו את התמונות והסביר לו אולי הוא ילך לשירותים. הוא ישן חזק ולא קם לשירותים, אני כל ערב כשנרדם לאחר שעה וחצי לוקחת אותו לשירותים, הוא לומד בבית ספר בכיתת שילוב, נסיע של שעה הלוך חזור בהסעה, בבי"ס מגיב באלימות אם ילד לקח לו משהו, כועס, קשה לו להסתגל למורים מחליפים כשהמורה שלו נעדרת, קשה לו לבקש עזרה שהמורה תעזור לו מושיט לה את החוברת בגסות, רוצה להחזיר לילדים באותה מידה שהם פגעו בו, יש לו גם ויסות תחושתי בידיים כל נגיעה זו כמו מכה, והזזת ילד מהדרך שלו זה דחיפת הילד עם כאב. המורה רוצה להכניס אותו לכיתה רגילה בשיעור חשבון הבעיה שקשה לו עם הרבה ילדים איך הוא יתמודד, גם אני שאלתי אותו ואמרתי לו כי המורה רוצה שהוא יהיה בכתה השנייה, הוא לא רוצה. אני חושבתשיש לו בעיות קשות עם היחסים ותקשורת עם אבא שלו רק שאבא שלו לא מבין ולא רואה את התמונה , גם הגישה של אבא לדעתי פוגעת בשלו אבל אבא לא יוזם ולא לוקח ברצינות את המצב רק מתלונן איזה ילד יש לו. איך אני יכולה להתמודד עם שלו ואיך אני יכולה להעביר לאבא שלו את התמונה שיעשה משהו בנדון. איזה בעיות רגשיות את רואה שיש לשלו ?למה הוא נמצא במצב הנ"ל?, האם פסיכולוג (גבר) יעזור למצב ובאיזה תחום ואם יש לך המלצה על פסיכולוג באזור פ"ת, ר"הע,הוד השרון השמח לקבל תשובה מכל הלב עינת

עינת, אני מבינה את המצוקה. לא קל לך עם בנך, ועם בעלך. חסר לי מידע מה הקושי שלו, מלבד הרגישות החושית, למה הוא בכתת שילוב? מה מקור הקושי שלו? אולי זה יכול להסביר את הכעס והתסכול. נראה לי שהבעיה הרגשית שלו היא שקשה לו לווסת את התחושות שלו, את הכעס והתסכול. הוא מגיב במצוקה לגירויים חזקים ולשינויים וללחץ, וזה מציף אותו. אני משערת שאם כועסים עליו זה מקשה עליו יותר, אבא שלו למשל אני בהחלט חושבת שטיפול פסיכולוגי יכול לעזור. גם לילד וגם בהדרכה לכם ההורים. בגיל הזה הטיפול בדרך כלל משולב. אפשר שהמטפל יהיה גבר אבל זה ממש לא הכרחי. אני יכולה להמליץ לך על מספר פסיכולוגים, אשמח לעשות זאת במייל ישיר אליך אם תכתבי למייל שלי. בברכה, חלי