ילד בן 5.5 שעושה הכל דווקא

שלום, אני פונה אליך מתוך מצוקה אמיתית, נמאס לי להתעצבן ולכעוס כל הזמן. בני בן ה- 5.5 (ילד אמצעי) ילד מקסים, חייכן, חברותי וחכם. אבל יודע להוציא אותי מ"הכלים". זה מתחיל בקימה של הבוקר שהכל נעשה לאט לאט ובכוונה למרות שאני ממהרת לקחת את בני הגדול לביה"ס. הסברתי לו שאנחנו ממהרים והוא בשלו. הכל לאט לאט. גם אחר הצהריים ובלילה שהוא צריך לישון הוא מתגרה בי בלי הפסקה. יש לציין בימים שהוא מתנהג מקסים אני משבחת אותו בלי סוף ואומרת לו כמה נעים היה לי איתו היום. ושואלת אותו "נכון שיותר כיף להתחיל את הבוקר בלי צעקות ומריבות"? ניסיתי לאתגר אותו להתנהגות טובה ע"י מתן "פרס" (משהו שהוא רוצה) במידה והוא יצליח להתנהג יפה לתקופה של מס' ימים שאנחנו קובעים מראש. אבל זה לא מחזיק מעמד אפילו שעתיים. יש לציין שבגן או בכל מסגרת אחרת הילד שונה לגמרי. רגוע, שליו, ומתנהג למופת (הגננת אמרה לי שהלוואי שכל הילדים בגן היו מתנהגים כמוהו) ומכך אני מבינה שאני צריכה לשנות את הגישה שלי. אשמח לקבל עצות. אגב שני האחרים לו לא עושים לי את אותם הצרות.

אמא, נשמע שבינך לבין בנך נוצר מאבק כוח. את מרגישה שהוא עושה לך דוקא, ומן הסתם את מגיבה כלפיו בכעס ובמאבק חוזר. אני מפנה אותך לספרי 'בגובה העיניים' ו'תקשיבו לי רגע' בכל אחד מהם יש פרק על משמעת, מפורט ונותן עצות רבות בנושא. תוכלי להעזר מה שאני יכולה לכתוב לך כאן זה שתנסי לבוא אליו בגישה שהוא לא נגדך, הוא בודק אותך, וזו זכותו. אל תסבירי לו כל כך הרבה, אל תנסי שיסכים ויבין. אלא תגידי לו ברור מה כן ומה לא, בטון ברור וחד משמעי, ותראי שהוא יציית יותר. בהצלחה, חלי