התנהגות של ילד בן 2.3

חלי שלום רב, תודה על תשובתך בהודעות הקודמות. כפי שפירטתי בהודעות הקודמות, בני בן 2.3 מאוד אקטיבי ואפילו היפרקטיבי, אינו מוכן לשחק לבד בחדר שלו, אלא חייב להיות מעורב בכל מה שמתרחש בבית. מאחר ואינו הולך לגן, רוב היום "רודף" אחרי או אחרי סבתו המטפלת בו ופשוט "נצמד" אלינו ולא נותן לנו חופש פעולה. לעיתים אני נועלת אותו בחדרו (למשך חצי שעה, 40 דקות) על מנת לעסוק בעבודות בית, שאינן מתאפשרות כשהוא בסביבה (תמיד אני משאירה אור דולק ומוזיקה) כי לצערי, זו הדרך היחידה להרגיע אותו ולגרום לו לשחק עם עצמו. שמעתי שהדבר עלול לגרום לבעיות פסיכולוגויות ולפחדים בעתיד, כגון פוביה ממרחבים סגורים. האם הדבר נכון ועלי להפסיק בפעולה זו?? בברכה.

נטלי, לנעול אוו בחדר, לא שיטה טובה לאורך זמן, היא גם לא פותרת את בעיית האי שקט ופעילות היתר שלו. אני ממליצה לך בחום לפגוש פסיכולוגית התפתחותית, אפשר בקופת חולים ביחידה להתפתחות הילד. שיתצפתו ויראו מה רמת האי שקט שלו. אולי הוא בסך הכל בסדר, וחסר גרייה חברתית, ואז צריך יהיה למצוא דרך לשלב אותו בחברת ילדים. ויתכן שיש קושי, שדורש התיחסות. אל תישארי במצב המעורפל והמלחיץ הזה, לכי להתייעץ. חלי