טראומה לאחר ביקוראצל הסבתא החולה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים
שלום, לקחתי את בתי בת ה -5 לבקר את סבתה לאחר שלא ראתה אותה 8 חודשים.(מאושפזת 8 חודשים לאחר ארוע מוחי קשה, משותקת מונשמת ואינה יכולה לדבר), הביקור היה טראומטי לאמי לבתי ולי. בתי נבהלה ממראה המקום וממצבה של אמי(אמי היא הסבתא האהובה ביותר והבלתי מעורערת על בתי) נצמדה אלי ורצתה ללכת משם ולא לחזור. עכשו אני לא יודעת איך לתקן את הנזק שנגרם, מה לעשות כדי שבתי תקבל אתת אמי במצבה החדש. (בני שהוא התאום שלה הגיב אחרת וביקש לבקר שנית את אמי). תודה מראש על העזרה. ענת
ענת, אני יכולה להבין את המצוקה שלך, ואולי גם קצת את האשמה (?) שלקחת אותה לאמך והיא עברה חוויה כל כך קשה, אפילו טראומטית לדבריך. לדעתי, צריך לעזור לילדה להרגע מהלחץ שהרגישה, להפחית לה את רגשות האשם (אולי מרגישה לא טוב שברחה, שאכזבה אתכם). אמרי לי, שאת הבנת שהיה לה נורא קשה לראות את סבתא ככה, ושזה בסדר שרצתה ללכת (אפילו שאחיה הגיב אחרת) שכל אחד מגיב אחרת. אמרי לה שסבתא חולה, אבל לא סובלת, ושהיא יכולה להיות עם סבתא בקשר בדרך אחרת, שפחות קשה לה. היא לא חייבת לבוא לבקר. היא יכולה לצייר, או להכתיב לך מה לומר לסבתא. לשלוח תמונה. לומר לה שזה יישמח את סבתא. זה ייאפשר לה להביע את האהבה שלה בצורה אקטיבית אבל בדרך שמתאימה לה. היי מאוד רגועה ועקבית בתגובה שלך, ואני חושבת שלא תישאר לה טראומה, והיא תמצא את הדרך שלה. יכול להיות שבהמשך תוכל לבוא שוב, אבל זה ממש לא הכרחי. איך את עם הכיוון הזה? אשמח לשמוע, ואני משתתפת בצערך על סבלה של אמך . חלי
תודה לך על התשובה. אני חושבת שזה נכון לעת עתה לנסות להרגיע אותה, וזה מה שאני עושה. אני כן מסבירה לה על אימי ועל התגובה של שתיהן. מאוד מקווה שבאיזשהו שלב היא תוכל לקבל את אימי במצבה החדש. תודה.