עצירות התנהגותית-המשך

אני מוסרת עוד מס. פרטים כפי שביקשתם: העצירות איננה קשורה לגמילה, היא התחילה בעקבות התנסות חד פעמית של עצירות פיזיולוגית, לפני יותר משנה, מאז הוא מטופל במרככים כך שהצואה היננה קשה/מכאיבה, ובעיני מעורבים פה חרדה מסוימת והתנגדות (או רצון בשליטה).

מיטל, סמכי על תחושת הבטן שלך ואם נראה לך שיש כאן איזושהי בעיה רגשית, שווה לבדוק אותה לעומק. כפי שחלי הציעה, כדאי לפנות לרופא התפתחותי. במקביל, נסי לחשוב מה בעצם מנסה בנך לומר בהתנהגות הזו? אולי בתקופת המחלה (כשהעצירות הופיעה לראשונה) הוא קיבל יחס מיוחד, תשומת לב גדולה מהרגיל, אולי הוא חש שזוהי דרכו להשיג שליטה כלשהי בחייו? מי עוד במשפחה שלכם מרגיש שהוא צריך יותר שליטה בחייו או שהוא במצב לחץ כלשהו? המלצותיי לגבי הסבלנות ומתן האמפתיה והכבוד למקום שלו עומדות בעינן בכל מקרה. לא ללחוץ עליו, לא לעשות מזה עניין גדול מדי. כל טוב, סיגלית אבירם MA ייעוץ חינוכי לגיל הרך

במקום רופא התפתחותי התכוונתי כמובן לפסיכולוג התפתחותי... סליחה. סיגלית