עצירות התנהגותית

בני בן שנתיים ושמונה וסובל כשנה מהתנגדות לעשות את צרכיו. אין לו עצירות פיזיולוגית (הצואה רכה לרוב) אבל איזשהו פחד/התנגדות פסיכולוגית. הוא מתאפק ימים (עד שבוע), סובל מאד מכאבי בטן וממצב רוח ירוד. אני נותנת לו מרככי צואה טבעיים, ללא הואיל. מה ניתן לעשות בנידון? תודה.

שלום מיטל, עצירויות אצל ילדים רכים היא תופעה לא פשוטה, משהו בילד - במודע או שלא במודע, מתקשה להרפות, נמצא באיזשהו מאבק שליטה עם עצמו או עם סביבתו. כמובן שצריך לשלול בעיה רפואית כלשהי ולפי הודעתך אני מבינה שכיוון זה נבדק. לא פירטת האם הוא בתהליך גמילה? האם התופעה חדשה או הופיעה סביב ארוע כלשהו? בכל מקרה אין להכריחו לעשות את צרכיו, ככל שתתעקשו שיעשה בסיר (שוב, האם הוא מתאפק לסיר או גם בחיתול?) - הוא יתבצר יותר בעמדתו. חשוב לתת לו הרגשה שאתם סומכים עליו וכשהוא יצטרך לעשות את צרכיו הוא יידע לעשותם. בכל מקרה כדאי להתייעץ עם גורם מקצועי - רופא ילדים/התפתחותי או מישהו מוסמך בטיפת חלב. בהצלחה ורק בריאת, סיגלית אבירם MA ייעוץ חינוכי לגיל הרך