ילד נעלב? רגזן?

בני בן 5.5 התחיל השנה גן חובה. בד"כ בבית הוא ילד שקט נבון, אוהב ללמוד והכל בכוות עצמו , דרך המחשב הוא למד לקרוא, מנהיג את הילדים בגן הילדים אוהבים אותו. יש לו בעיה אחת קטנה / גדולה שמשפיעה כנראה על מהלך יום תקין בגן הילדים ואנחנו כהורים אובדי עצות- הילד מאוד אוהב שמחמיאים לו ונותנים לו פידבקים חיוביים אבל ברגע שמעירים לו בדרך יפה או בדרך תקיפה ( במקרה שלא התייחס מספר פעמים קודם לפניות אליו) הוא נכנס למעין התנהגות תוקפנית ואמירות תוקפניות מתעצבן, נעלב, כועס, בוכה יכול גם להרביץ לילדים אחרים ( לטענת הגננת) . בבית ההתפרצוות האלה גם קורות אבל הוא לא מרביץ, הוא מיישם את מה שביקשנו באותו רגע אבל תמיד תוך אמירת דברים מתוך כעס ובכי יחד. ההתפרצויות אינן יומיות אך קורות לעתים קרובות כך שהגננת כבר אתמול התלוננה על העניין. יש לציין שבבית לא עברנו איזה שינוי בזמן האחרון החיים מאוד שגרתיים. הילד הוא בני הבכור ואחותו קטנה ממנו בהפרש של שנה. גן הילדים אמנם חדש עבורות אך ילדים רבים עברו מהגן שהיה בו בשנה שעברה לאותו הגן , כלומר החברה לא זרה לו. לטענת הגננת כאשר יש פער כזה גדול בין היכולת הקוגנטיבית שלו ( לדעתה הוא גאון) לבין ההתנהגות שלו כשמעירים לו - הוא חייב טיפול פסיכולוגי- " כי אולי יש לו פחדים סמויים". אני מאוד מוטרדת מהעניין ולא יודעת להסביר את התופעה. אנחנו מאוד למדנו לחיות איתה בבית ולכן אני לא רואה את התופעה כמשהו כל כך חריג אבל בשנה הבאה הילד אמור לעלות לכתה א' ושם לא כל המורות עושות קוצי-מוצי כל היום. מה עושים? בבקשה עזרה.

שלום שני, נשמע שבנך מתקשה להתמודד עם מצבי תסכול, כלומר מצבים שבהם הוא חווה מצוקה, איזשהי אי נוחות או אי שביעות רצון. במילים פשוטות, כשדברים לא הולכים כפי שהוא רוצה. ככל שגדלים - נתקלים ביותר מצבים מתסכלים בחיים... בנוסף, אני מבינה מדברייך שהוא מאד נסמך בעיקר על חיזוקים חיצוניים כדי לחוש את כוחותיו. את מציינת שבבית "למדתם לחיו"ת עם התנהגותו - למה את מתכוונת? יתכן שבלי משים, משהו בתגובת הסביבה מחזקת ומשמרת את ההתנהגות הזו. כדאי לגשת לייעוץ מקצועי שבו תוכלו לקבל כלים להקניית לילדכם כישורי התמודדות עם גבולות ותסכול ולחזק את בטחונו בכוחותיו הפנימיים. מה דעתך? סיגלית אבירם יועצת חינוכית לגיל הרך MA