בעיית פרידה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים

29/10/2007 | 09:20 | מאת: ר.ב.

בוקר טוב, אחיין שלי כבן 4, מאוד קשור לסביו ואלינו, הדודות שלו מצד האבא. אנו גרים בקירבה ומתראים לעיתים קרובות ובכל זאת בכל פעם שאנו מתראים הוא מבקש שלפחות אחת מאיתנו תחזור איתו הביתה או תישאר איתו עוד 5 דקות (ובפועל עד שיירדם). אמי נכנעת לו בקלות כיוון שאינה יכולה לשמוע אותו בוכה ומתחנן ולצערי, גם אנחנו נכנעות פעמים רבות. ניסינו תקופה להשאירו בוכה וזה עזר לזמן קצר מאוד ולא ממש פתר את הבעיה לעומקה. נשמח לדעת כיצד אנו אמורים לנהוג ומה אנו אמורים לאמר לו (שכנועים של "נתראה מחר" ו"עייפות שלנו" לא עוזרים) ומאידך מה אמורים כיצד אמורים להגיב הוריו ומה אמורים לאמר לו כשהוא בוכה וצועק בכל פעם שלא נשארים איתו. נשמח לפתור את הבעיה כיוון שאנחנו מוצאים את עצמנו חושבים פעמיים לפני שמתראים איתו כדי "לא לבלות שם עד הלילה" וזה חמור מאוד.

30/10/2007 | 08:46 | מאת: חלי ברק-שטיין

אני חושבת שאתם המבוגרים צריכים לתאם חד משמעית את המדיניות שלכם, שנפרדים בדלת, והוא הולך לביתו עם הוריו. ברגע שתהיו ברורים, הוא יבכה קצת, אבל מהר מאוד יבין שזה המצב ויתרגל. כיום, אין דעה ברורה, הוריו לא נשמעים, כולם נכנעים ובסוף כולם מפסידים- כי כפי שאמרת, אתם נמנעים מלהפגש בגלל העניין. אל תחששו להיות ברורים- גם אם הילד יבכה קצת, זה לטובתו, ולטובתכם. בהצלחה, חלי

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים