קשיי נשימה כתגובה לחששות

חלי שלום, בני בן 6 בכיתה א'. הוא תמיד היה ילד רגיש לסביבה ולשינויים. במסגרות חדשות בדרך כלל לוקח לו מספר ימים להכיר ולהתאקלם, אך בסוף התהליך הוא תמיד מוצא עצמו מוקף בחברים ואפילו "מוביל". השנה התחיל כיתה א' ועם ההתחלה החדשה באו החששות שלו. לדוגמא: חשש שלא נגיע בזמן לאסוף אותו בסוף היום, או חשש מכל שינוי בשגרת היום בבי"ס. בשבועות האחרונים התחילו לבני קשיי נשימה שמתבטאים בעיקר בהתנשמויות כבדות, בכל שעות היום. ההתנשמויות הכבדות מופיעות גם כשהוא בבית עסוק בדברים שמעניינים אותו, או אפילו כשהוא מול הטלויזיה. כמובן שבדקנו עם רופא הילדים שאין בעיה פיזית ודרכי הנשימה פתוחים. אני חייבת לציין כי למרות החששות הוא הולך בשמחה לבית הספר, נפרד מאיתנו בקלות בבוקר, חוזר ומספר חוויות טובות ושמח לעשות שיעורי בית. אנו מנסים לחזק אותו בהסברים, בהקשבה לחששות שלו, ולשבח אותו על הצלחות וחוויות חיוביות בבי"ס. אשמח לקבל עצה. איך מתגברים על תופעת ההתנשמויות הכבדות ? איך מחזקים את הביטחון העצמי שלו ומקטינים את מפלס החששות ? תודה.

גל, בנך מגיב ברמת חרדה גבוהה כפי שציינת- למעברים, ללחצים. חרדה היא סימפטום שלא מגיב רק להגיון ותמיכה. בדרך כלל צריך עבודה טיפולית יותר עמוקה כדי להפחית את החרדה. אני הייתי ממליצה לפנות איתו לפסיכולוג ילדים שייפגש איתכם ואיתו, יאבחן בצורה יותר מדויקת את מקור ואופי החרדה, ויפגוש אותו לטיפול על פי צורך. מנסיוני, זה מאוד עוזר. אתה כאבא, תמשיך להקשיב לו ולתמוך. כמה שפחות הסברים הגיוניים, וכמה שיותר הקשבה כדי להבין מה עובר עליו. זה בעיקר מה שתומך, ונותן לילד תחושת בטחון. ועם כמה שפחות לחץ לשינוי, כי זה מוסיף לחרדה. בספרי 'תקשיבו לי רגע!' יש פרק רלוונטי על חרדות, ובספרי 'בגובה העיניים' יש פרק על טכניקות הקשבה ודיבוב בשיחות עם ילדים בהצלחה, חלי