אכילה

שלום חלי,אני פונה עקב תסכול ארוך ומתמשך וקריאת הכתבה על המרפאה להפרעות אכילה שהתפרסמה באתר.אני אציין את כל הפרטים שעשויים להיות רלוונטים,מקווה שלא אעמיס.בתי בת שנה ושלושה חודשים כרונולוגי,שנה גיל מתוקן.אחרי מאמץ גדול של 4 חודשים של שאיבת חלב ונסיונות הנקה עברנו לפורמולה (בשבועות הראשונים לחייה הוזנה בזונדה) חלבית.לפני כחודש התגלתה רגישות לחלב ועברנו לפורמולה על בסיס סויה.במקביל,כבר כחצי שנה אני מנסה לתת לה אוכל מוצק,מכינה דיסות,מאדה ירקות,מנסה ומנסה ונתקלת בסרבנות.דיסות מתוקות מתקבלות ביותר רצון אך לא בהתלהבות.ירקות היא לפעמים מוכנה אך לא על בסיס קבוע ובכל מקרה לא בכמות משביעה.בכל מקרה היא מוכנה לאכול רק בכפית-כשניסיתי להעביר דייסות לבקבוק היא בכתה.היא עדיין קטנטונת (פחות מ8 ק"ג ועדיין לא יושבת).אני חוששת להשניא עליה את האכילה,מצד שני חשוב לי שתתוודע לטעמים ומרקמים שונים (וכמובן לערכים תזונתיים ממזונות טובים) ומצד שלישי-לכבד את הקצב שלה.האם להמשיך ןלנסות בסבלנות או שכדאי לפנות לעזרת מומחה (לא רוצה לטרטר אותה אם לא חייבת)?אשמח לתובנות שלך בנושא.בתודה מראש ושבת שלום,תמר.

תמר, אני מבינה את המצוקה. לצערי, אני פסיכולוגית ילדים ופחות מתמחה בעניני אכילה. אני יכולה להגיד לך באופן ברור, שלחץ וכפיה לא עובדים בנושאי אכילה, אלא רק מחמירים את המצב. אי אפשר לומר שיש לילדך בעיית אכילה, מצד שני צריך לברר אני הייתי ממליצה לך בחום לפנות לעזרה אצל מומחים בתחום- או מתחום התזונה לגיל הרך או פסיכולוג התפתחותי שמתמחה בתחום. בקופות החולים, במרפאות להתפתחות הילד יודעים. בהצלחה, חלי