מחשבות פרנואידיות

שלום רב, חמתי, בת 80 שנה,ניצולת שואה, בריאה בד"כ, וצלולה לחלוטין בד"כ, החלה בחודש האחרון לספר על אנשים המחפשים אותה וקוראים בשמה ברחוב, וכןן מתארת באופן חי ומוחשי ארועים שלא התרחשו במציאות(שכן שרצח את אשתו, משטרה שמסיירת סביב הבית...).רק בימים האחרונים הבנו את חומרת הבעיה,המחמירה מיום ליום- ותהינו האם הייעוץ מקצועי הדרוש הוא פסיכיאטרי או נוירולוגי. וכן- האם בינתיים לשתף איתה פעולה ולהרגיע אותה, או לעמת אותה עם המציאות ולהתעקש שלא היו דברים מעולם. תודה, ושנה טובה.

נורית שלום. ראשית- לא להתעמת איתה ולא לאשר לה שהיא צודקת. הטקטיקה הכי טובה זה להתחבר לחוויה הרגשית שלה ולא לעובדות. כשהיא אומרת שעוקבים אחריה אפשר להשיב לה שזה נשמע מאד מפחיד, שבטח זה מבהיל אותה וכו'. באופן כזה לא רבים על העובדות ועל המציאות. במקביל- עדיף פסיכוגריאטר. גם נוירולוג זה בסדר גמור וגם פסיכיאטר. במקביל- ללכת לרופא משפחה לבדיקות כלליות: דם (אלקטרוליטים, ספירת דם), שתן לכללית, לחץ-דם, חום, צילום חזה. בהמשך- CT מוח. בד"כ הסביות למצב כזה הן גופניות וחשוב לכן לערוך את הבירור הגופני הבסיסי כפי שפרטתי.

תודה רבה , וחג שמח.