רעיונות?

ד"ר שלום אני נפגשת ביום ראשון עם הפסיכולוגית ומשום מה, אני חושבת שהדבר האחרון שאני צריכה עכשיו זה עוד דיבורים נפשיים. אני חשה שאיבדתי את שלוות נפשי! אני מוצפת כל הזמן בגירויים, המחשבות עולות על גדותיה, אינספור ניתוחים ביני לבין עצמי. הראש לא נח ולא פנוי לשום דבר אחר. האם אתה מכיר או יודע מה עושים במקרים אלו? המטפלת כנראה ועדיין לא הבינה באיזה מצב הצפתי אני נמצאת ודעתה לא עומד בקנה אחד עם דעתי. אני חשה שאני עובדת על ריק מזה הרבה זמן, ולצערי, נראה לי כי זו הדרך הישירה והבדוקה להיגמר טוטאלית. למשל, בעבודה קשה לי להצליח לחיות דברים אחרים מלבד דברים העוסקים בחיטוטי הנפש.

ראי את הודעתי הקודמת על ההתמכרות למחשב וההתנתקות מהמציאות. אני מעלה השערה שאולי, רק אולי, הקושי עם הפסיכולוגית קשור לקושי להתמודד עם העולם האמיתי בניגוד לעולם הוירטואלי. דוקא בגלל זה חשוב להתמודד עם הפגישה, ולא להשאר במרחב הוירטואלי הממכר שכאן. אל תוותרי על זה!

רעיונות להתמודדות עם הצפה רגשית: לבשל למיין דברים צבעוניים לסוגים- כפתורים או לורדים או כל דבר עתיר גירויים בבית- להשקיט את הרעש של הצבע, שיהיו דברים לבנים בבית- לבן מרגיע את הרעשים בעיניים, מרגיע את הרעשים בראש. מאד חשוב לאכול אוכל בריא ולא ג'נק- תה עם נענע גרנולה עם יוגורט פירות קורנפלקס עם חלב סלט ירקות זה נשמע טפשי אבל לאוכל השפעות מרגיעות על הגוף לא פחות מלתרופות. לכתוב הרבה, את כל מה שעולה לך בראש לתמוך באנשים שכותבים בפורומים של מתומדדים. להמנע מפגישות עם פסיכולוגים ואנשי מקצוע מתייגים- זה סבל מירוש, הלוואי ותפסיקי איתו כבר ללכת לעבוד עם ילדים. לצייר איתם, לשחק, להכנס שוב לממלכה הקסומה של הילדות. לבוא אלי למושב. להכנס איתי לערסל ליד הבריכה של ההורים, ולנוח. בואי כבר יא קרצייה אני לא אבוא להוציא אותך משם כמו אז במלחמה בואי כבר תמי.