דוקוטביות ומחזור

לפני שלוש וחצי שנים אובחנתי כסובלת ממחלה דוקוטבית.עיבדתי אתהנושא (ונושאים אחרים ) עם פסיכולוגית במשך שנתיים.ואני לוקחת כדור וחצי אפקסור ליום(112.5ג' סה"כ) ודפלפט אחד(200 ג' סה"כ). לקראת מחזור (כעשרה ימים !) עולה אי השקט מאוד (עוררות גדולה מדי ולא טבעית) ואני מעלה את המינון של האפקסור והדפלפט ל- 2 כ"א. ואח"כ (אחרי שמגיע המחזור כלומר לאחר 10 ימים)מורידה בהדרגה. נורא קשה לי להתמודד עם הגליות הזו ועם גידול הילדים והעבודה והיום יום. מה ניתן לעשות?נגמרו לי הכוחות והאופטימיות שהמצב יכנס לשגרה של רוגע. רציתי להבהיר שבמהלך החודש בין מחזור למחזור יכולים לעבור 3 שבועות שקטים ונינוחים,אני לומדת באוניברסיטה, הולכת לעבודה וכו'. אבל לא תמיד. הלחץ היומיומי יכול לגרום לקריסה ונפילה או להפך- להגברת עירנות ועשייה מוגברת.ואח"כ לנפילה.יש לזה כמובן השפעה על הבית והילדים,על המסוגלות בעבודה. נדמה לי שהעיסוק (שבעיני נתפס כהכרחי במצבי ) בנסיון לייצר שיגרה,בלהיות קשובה למצבי הרוח,בנסיון להרגיע את עצמי ולהמשיך את הסטטוס קוו,גוזל ממני כל כך הרבה כוחות ואני שואלת את עצמי- עד מתי יהיו לי הכוחות הללו לכך?אני רק בת 39 ולא רואה יכולת להמשיך כך עוד הרבה זמן.אני משוועת למנוחה של הראש שלפעמים נראה שלוח ה"המראות והנחיתות" שבו מלא אורות דולקים.מה עושים? ה.

הררית שלום, קרוב לודאי שאת בתת-טיפול. מינון של אפקסור 112.5 מ"ג ליום הוא בד"כ נמוך יחסית. דפלפט 200 מ"ג הוא קרוב לודאי בכלל לא אפקטיבי (מתי בדקת רמות בדם?). התרופות הללו לא עוזרות בזמן גל רע של כמה ימים, אלא יכולות לעזור כמניעה בתנאי שהן ניטלות במינון מספק (בד"כ לפחות 150 מ"ג אפקסור ולפחות 800 מ"ג דפלפט- תלוי ברמה של התרופה בדם). אם המינון לא מספק זה בעצם כמו לקחת מים או קמח- חסר תועלת לחלוטין. מעבר לכך- העיסוק הטורדני במחשבות על "מה יהיה" מצדיק טיפול ספציפי בעזרה על שליטה על המחשבות הטורדניות. זה יכול להעשות בטיפול פסיכולוגי קוגנטיבי-התנהגותי ע"י פסיכולוג שזו התמחותו (אין הרבה פסיכולוגים כאילו....). אל תסתפקי במי שטוען שהוא משתמש באלמנטים קוגנטיבים, או בטיפול משולב. לכי למומחה בלבד. זהו- יש לך לא מעט צידה לדרך. בהצלחה!