תשובה בבקשה!

יש שני דברים שמפריעים לי מאד. אני מאד חכמה לאחר מעשה, כאשר בתוך המעשה אני לא הולכת עם מה שאני חושבת שנכון לעשות. דוגמא מיצגת. עברתי עקירת שן - הרופא לא החליף כפפות לפני העקירה ממש - כאשר לפני העקירה הוא נגע בטלפון כששוחח ונגע בתיקי חולים ועוד הרגשתי שאני צריכה להגיד לו להחליף הכפפות לפני הטיפול - כדי שהעקירה תעבור באופן סטרילי - ולא הרהבתי עוז. כמו"כ, אם משהו לא נח לי בטיפול , שהוא לא מחויב הטיפול- הרופא למשל לוחץ עלי עם הכף על הרקה - כשהוא נשען עלי אני סובלת כאב מיותר שלא שיך לטיפול את לחץ הכפית על הרקה בחוזקה כשהוא נשען על הפנים- ולא אומרת כלום, כאשר אני אומרת זה כאשר מגיעים מים עד נפש - ומאוחר מדי לאחר שאני יוצאת החוצה - אני נתקפת רגשות אשם - מתחילה להכנס לחרדה - שמא בגלל הכפפות הלא סטריליות המקום יזדהם - ובקושי מוצאת את הדרך הביתה - החרדה היא כל כך גדולה - שכמעט נפגעתי בדרך חזרה הדבר מלווה בכעס עצמי- שלא עשיתי מה שידעתי שצריך לעשות בגלל אי נעימות - וזה כמובן שטויות ולא בוגר, והכי גרוע זאת ההלקאה העצמית, והחשש מזיהום. למה אני לא יודעת לפעול בזמן אמת ופשוט לבקש - את מה שאני חושבת שנכון לעשות?

לורד שלום.כדי לברר מה קורה לך, מה הסיבה וכיצד לעזור לך נדרשת פגישת יעוץ מקצועית.אני מאוד ממליצה לך לפנות להתייעצות אצל פסיכיאטר מומחה. כדאי לעשות אבחון מעמיק של מצבך ולהתאים סוג הטטיפול שהכי יעילה למצבך. בברכה,