מתחילה להבין

ד"ר שמגר, מקווה כי תענה לי על כל ההודעות האחרונות בנוסף לזו האחרונה. תאמר לי - האם התחושה שאני מסתכלת על עצמי מבחוץ. שהעיניים לא מופננות כלפי פנימה אלא, כלפי חוץ. האם זה נחשב בכל מובן המילה לדפרסונליזציה? או ששירבבתי בטעות משהו כי אני לא מבינה בתחום זה חשוב לי להבין, כי עד כמה שהבנתי אחרי 3 שנים אם אכן זה נחשב לדפרסונליזציה אזי, המצב ישאר כרוני לכל החיים, האומנם????? זה הכל עד פה. אם תהיה "ילד טוב" ותענה לי אחד לאחד, נראה לי כי סיימתי את שאלותיי. מה שכן אני יכולה לגלות לך ...שמהלך חיפושי אלו...התנדבתי להיות מטופלת באשפוז יום כאשר האבחנה הסופית שניתנה היא - ocd nos אבל לך תדע.... להת' הלה

הלה שלום, קראתי את כל ההודעות, אבל אני אנסה לרכז את ההתייחסות כאן, במרוכז. ראשית- העלית בי חיוך גדול על "ההתנדבות" שלך. בכל זאת יש לך חוש הומור.... שנית, לגבי הליקוי- כפי שאמרתי הדעות מאד חלוקות. ב'ליקוי' מדובר על ירידה ביכולות השונות לעומת העבר. כיוון שחלק מהעסק יכול להיות בעצם ביטוי לדיכאון כרוני, אני בעצמי לא כל כך בטוח שאפשר לדבר על ליקוי בדיכאון. ושלישית, אני לא מתכוון להיות "ילד טוב". ילדים טובים יושבים איתך כבר שנים כמטפלים ושום דבר לא זז. אז אני לא רוצה להיות עוד אחד כזה. את מומחית למילים ולהגדרות- אבל בדיוק כמו הקילוגרמים- זה הכל כיסוי. שום הגדרות ושום הבהרות שאתן לך- לא על ליקוי ולא על דפרסונליזציה לא יפתרו את בעייתך. אז למה להתעסק בזה. לעשות "אוננות של מילים" את מצליחה גם בלעדי- אז אם זו הכוונה- בהצלחה! אני רוצה שאת תתחילי לשלוט בחייך, במקום שמצבך ישלוט בך. אני רוצה לראות כיצד את מתחילה לעשות- ולא רק לדבר. את יכולה להמשיך לשקוע בהאשמות עצמיות, ברחמים עצמיים, באוכל מיותר ובהשד יודע מה עוד. ומה? כלום לא יזוז. בין כל ההצפה המילולית אני רואה בחורה אינטיליגנטית, שיכולה (אמנם בקושי רב) להזיז את עצמה, לשנות ולהשתנות. אם לא הייתי מאמין בזה- לא הייתי משקיע כל-כך הרבה בדיאלוגים איתך. לי אישית באמת לא יוצא מזה כלום. אבל אני כל-כך רואה את הפוטנציאל- והדרך היא לא בעוד בירור של המצב, אלא כפי שכתבתי לך- לקום ולעשות. וזה בהחלט ביכולת שלך. אני לא משוכנע בקשר לנכונות של אישפוז-יום כעת. זה בקלות רבה יכול לההפך לסוג של בריחה מהתמודדות. אז תשבי שם בקבוצות, תדברי בצורה מאד חכמה (כפי שאת יודעת), תשתתפי בריפוי בעיסוק, כולם יהיו נורא מרוצים מההשתתפות הפעילה שלך, ותכל'ס כלום לא יזוז. את חייבת, אבל חייבת, לנצל את ההזדמנות הזו לפעילות של ממש. הכי טוב להתנדב, אבל אם ימצאו לך מסגרת תעסוקתית מעניינת- גם טוב. שימי את זה כמטרה עיקרית לאישפוז. המון הצלחה, ושנה טובה (אם כי אני מניח שעוד נדבר לפני סוף השנה....)

דוקטור יקר, הילה יקרה מרגש הדיאלוג בינכם. מרגשת הנכונות של, דוקטור עופר, לענות על השאלות מתוך איכפתיות בלי לראות בהילה נודניקית. נראה לי שזו חוויה טובה. למרות שנראה לי שגם די מתישה. ולך, הילה יקירתי, הלוואי ויהיה לך טוב ואנצל את ההזדמנות הזאת לאחל שנה טובה לכולנו- תשסח- תהיה שנת תקווה, שלום, סליחות לעצמינו ולאחרים, וחירות פנימית אמן וכן יהי רצון שבוע טוב ושנה טובה באהבה תמי.