גלישה פסיכוטית

אני מבחינה כי יש שוני ביכולת שלי "להכנס לעובי הקורה", אני מתכוונת לכך לאחר שהייתי שרוייה למשך תקופה ארוכה במחשבות על מחשבות, בראיית הדברים מזוית מעוותת. כיום כנראה ונחלשה היכולת לראות את הדברים כפי שהם, משהו יותר קהה, מצומצם משהו, כאילו הדברים נחלשו וזויות הראייה כבר לא במרכז של הדברים. כל זה על אף שבאופו חד- משמעי אני לא מאובחנת כחולה אך זה למה ייתכן הדבר? למה נגרעת יכולתי ממקודם? אני מאמינה גם כי חלק משמחת החיים שהיתה לעולם אינה תשוב כיוון שהיכולת לחוות אותה היא למעשה היכולת לחוות את הדברים לעומקם ולאשורם. אני מרגישה כי אני מכה על חטא, כיוון שייתכן מאוד ואי- העשייה הרבה שלה לאחר המקרה במשך שנתיים לא תרמה לנושא ואף הזיקה. האם הדבר אכן כך? מלבד זאת, מהי מידת הסיכוי אם בכלל להחזיר את אותה החיות ? מאחר והשתהתי רבות בלחזור לחיים שגרתיים עצם כך הגברתי את הפוסט טראומה וההימנעות מלהיחשף לאנשים ולעולם מוגבלת כיום עקב פחד וירידה באותן יכולות חברתיות קודמות. האם לשם כך נחשבים אלו לליקויים על אף שהגלישה לא נבעה מסכיזופרניה? ד"ר שמגר, מקווה אני כי היום לא נשמעתי לך כ"אוטומט" ותוכל לנסות לעזור לי... אני התחלתי טיפול פסיכולוגי אבל אני לא רואה איך יכול הדבר לעזור לי יותר מעשייה אמיתית והתנסויות חדשות אם כי, שוב אני גם חוששת וגם חסרת בטחון עצם הירידה ביכולות. כמו- כן, ישנה מידה של פגיעה נרקסיסטית שמקשה עלי לשוב ולחוש את חוזקי וכוחי בעצמי. תודה

הלה היקרה- כמו יין טוב את משביחה עם זמן... לא, לא חזרת על עצמך, וזה מצויין. כי זה מראה עד כמה את מסוגלת לצאת מהתקיעות הזו. ישנו ויכוח גדול האם דיכאון יכול לגרום לליקוי תפקודי. אבל ההגדרות פחות חשובות- חשוב מה עושים. וחשוב לעשות. משהו. ולו גם בקטן. דיברתי כבר בעבר על התנדבות. ישנן עמותות רבות העוזרות לנזקקים. צרי עימן קשר. עזרי לאחרים, וזה יהיה השלב הראשון בדרך לשיקום עצמי. את מסוגלת להמציא את עצמך מחדש. הדרך היא לא לבדוק מה חסר, אלא לראות את מה שיש, ולו גם מעט- ולהשתמש בו להתקדמות. שתהיה לך שנה של צעידה קדימה!

דוקטור יקר יישר כוח- שאינך מוותר שאינך מתייחס להילה כאל נודניקית שאינך מאשים אותה שאינך שופט. היו יותר מדי אנשי מקצוע ששפטו אותה שהאשימו אותה שנטשו אותה ברגע האמת ואולי גם אותי... תודה שאתה אחר שבוע טוב תמי.