אני רוצה לציין עוד כמה דברים מהמכתב שלמטה - המשך

קראתי קצת על סכיזופרניה ואני מפחדת שאני כזאת. חשוב לי לציין שאני עם הדמיונות האלה הרבה זמן.. אני חושבת שאני היחידה שסובלת מדבר כזה אני יודעת שהדברים שאני מדמיינת לא מציאותיים, אני לא מאמינה שזה נכון אבל שאני בתוך הדמיונות זו הרגשה נעימה וכיפית..אחר כך באה המועקה ואני פשוט מרחמת על עצמי עם האובססיה הזאת.. זה נמשך משהו כמו 5 שנים בחיים שלי אפילו יותר ואני פשוט כאילו חיה בסרט אני לא שומעת קולות, לא חושבת שיש לי כוחות, אין לי הזיות, אין לי חום ואני לא מרגישה בן אדם שחי בתוכי . אני פשוט מודעת לדמיונות אבל זה נהיה הרגל ואני לא יודעת איך להיפטר מזה.. גם מבחינה חברתית אני לא כ"כ מתחברת לבנות..יש לי חברות ואני יוצאת.. (אני חוזרת בתשובה כבר שנתיים) אבל אני רואה בנות שתוך שניה מתחברות, ולי לוקח קצת זמן.. אממ זהו.. אני מקווה שהמחלה שלי לא חמורה \=

שלום רב, המצב שלך לא נשמע כמו סכיזופרניה. מצד שני, נשמע שזו בעיה שמלווה אותך זמן ממושך ומקשה עליך לתפקד במישור הבינאישי וליצור קשרים. להערכתי הכיוון הטיפולי הוא טיפול פסיכולוגי, ופחות נראה שטיפול פסיכיאטרי (תרופתי) יכול לעזור. כדאי לפנות לפסיכולוג להערכה ולהחלטה על הטיפול המתאים.