מנסים לעזור

שלום, אני פונה בעניינו של אבא שלי, בן 58, עם אבחון של סכיזופרניה והסטוריה של אשפוזים פסיכיאטריים קשים וממושכים. במשך כשמונה שנים לא אושפז ועם הזמן חזר לתפקוד תקין.כיום לוקח כדורים 3 פעמים ביום: בבוקר 4 מ"ג ארטן ו- 300 מ"ג ליתיום, בצהריים 4 מ"ג ארטן ובערב 600 מ"ג ליתיום ו- 7.5 מ"ג הלדול. בעבר היה מקבל קלונקס במינונים שונים אבל בהוראת הרופאה המטפלת הפסיק את השימוש בכדורים מרדימים. לאחרונה נמצא ב"היי", מתקשה לישון בלילה ושנתו אינה רצופה. מרבה לדבר, גם בנושאים שאינם מעסיקים אותו בד"כ, טון הדיבור גבוה, בוטה וכמעט אגרסיבי, מבע הפנים שונה ואנחנו במשפחה חוששים שהוא לקראת אשפוז נוסף. הוא כמובן טוען שמרגיש טוב (כך היה תמיד, הוא מסרב להכיר במחלה וכל האשפוזים בעבר היו אשפוזים בכפייה, מצב שאנחנו רוצים מאוד להימנע ממנו כעת). הרופאה המטפלת מסרבת לקבלו לטיפול בטענה שאיננו לוקח את הכדורים והוא אינו מוכן להיפגש איתה יותר. אשמח לעצה- מה ניתן לעשות כדי למנוע הידרדרות של המצב?

שלום על פי העולה מדברייך בהחלט ייתכן כי אביך עובר החרפה במצבו הנפשי ובהחלט ייתכן כי אינו נוטל טיפול תרופתי. עם זאת - חשוב מאד כי יגיע לטיפול מקצועי ואם הרופא המטפל מסרב לראות אותו בהחלט כדאי לפנות לרופא אחר. טיפול מהיר ומעקב מקצועי הינם הדרך היחידה למנוע אישפוז כפוי בשלב זה ועל כן כדאי מאד לעשות כל מאמץ להביא את אביך לטיפול מתאים.