לדר שמגר

האם טיפול בגריה מגנטית למוח (tms ) - יעיל נגד דכאון? והאם כדאי להשתמש בו כאשר קיימת התנגדות רגשית לטיפול תרופתי , כתחליף? או כנלווה לטיפול קוגניטיבי. האם הוא כרוך בסיכונים? עלול לגרום לפרכוסים או לאחר? לעומת זאת , האם טיפול תרופתי בדכאון, עלול לגרום לדמנציה בהמשך? לפרכוסים? איך קובעים בדכאון שטיפול תרופתי הכרחי? (פרט למצבים בהם אדם מסוכן לעצמו ) האם זה עניין של גישות מטפלים? לדוגמא כאשר אדם מתפקד, מפרנס עצמו אבל סובל מדי פעם מתחושות של פסימיות, אי רצון לחיות (ללא תכניות מעשיות), חוסר ערך, נטייה לבכי .אשר אחרי שהן חולפות - "מתפכח",נתקף בושה ומסוגל לראות את הדברים בפרופורציות הנכונות ואף להשתמש בחוש הומור - האם במצב כזה , יש צורך או הכרח בתרופות? האם זה לא מאפיין את רוב האנשים - תקופות של פסימיות עם הפוגות של אופטימיות או להיפך?? בברכה ובתודה

שלום רב, לגבי טיפול TMS ראי גם את התייחסותי אתמול לשאלה שכותרתה "שלום". טיפול תרופתי לא גורם לפרכוסים או לדמנציה, ואין בו נזק לטווח ארוך. לפעמים יש תופעות לואי המופיעות עם תחילת הטיפול. במקרים בהן הן מופיעות- חלקן חולפות וחלקן לא. בכל מקרה התופעות נעלמות עם הפסקת הטיפול. אף אחד לא קובע שטיפול תרופתי הכרחי. זוהי החלטה של האדם הנמצא בדיכאון. רק הוא מחליט אם הוא מעוניין בטיפול או לא. הפסיכיאטר בד"כ ימליץ על טיפול אם יש סימני דיכאון ברורים, אבל ההחלטה אם לקחת או לא את הטיפול שמורה בידי המטופל. במצב שאת מתארת נראה שטיפול תרופתי יכול לעזור, אבל יותר מכך- נראה שבעיקר טיפול קוגנטיבי יכול לעזור. נכון שלכולם יש תקופות "טובות" ו"רעות", אבל השאלה היא עד כמה התקופות הרעות מפריעות, ועד כמה הן חריגות ביחס לאותו אדם.