דיכאון וסכיזופרניה פשוטה

להלן אכתוב מכתב קצת ארוך. החלק הראשון הוא רקע, שאשמח אם תקרא. אבל הכי חשוב לי שתענה לי על השאלות שבחלק השני. כמובן שאני יודעת שהכל במגבלות יעוץ באינטרנט! אני בת 33. מזה כ 8 שנים סובלת מדיכאון (?). לקחתי תרופות אנטידכאוניות שונות (משפחת ה SSRI ועוד). הייתי אצל כמה פסיכיאטרים וכולם חשבו שיש לי דיכאון חרדתי. עכשיו אני אצל פסיכיאטר חדש, והוא חושב שבנוסף לדיכאון אולי יש לי סכיזופרניה, אבל רק עם הסימפטומים ה"שליליים". כי מעולם לא היו לי הסימפטומים ה"חיוביים", כלומר לא שמעתי קולות ולא ראיתי הזיות וכד'. הוא חושב שיש לי את זה בגלל, שאין לי מוטיבציה לעבוד, או להמשיך ללמוד (כן יש לי תואר ראשון שסיימתי בהצטיינות במקצוע קשה). אין לי מוטיבציה לעבוד מסיבות שונות, אבל אחת מהן היא שיש לי קרן מירושה של 6000 ש"ח בחודש, עד לסוף חיי (בענין הזה אני בת-מזל...). כלומר קשה לי\אני לא אוהבת להיות במסגרת, ואני מעסיקה את עצמי לאורך כל השנים הללו. הענין הוא שבחודשים האחרונים התחלתי להרגיש מאד רע. חשה דיכאון על כל שלל סימניו ובעיקר מפריע לי תחושת הניתוק (מרגישה "מתה") ושיש דברים שאני רוצה לעשות, אבל אין לי כוח לעשותם. וגם ירידה נוראית בריכוז ובזיכרון. לפני מספר חודשים חזרתי לפרוזק, אחרי שעשיתי ניסיונות שונים עם תרופות. והפעם, לזוועתי, הוא לא עזר, בניגוד לעבודה הנפלאה שעשה קודם. הפסיכיאטר בחדש הציע שאקח סוליאן (amisulpiride) במינון של 200 מ"ג ליום. כי הוא חושב שאולי יש לי בעיה בקולטנים D2 ו D3. הוא אמר שבטוח אין לי בעיה בקולטן D4. הוא הסכים שאתחיל במינון של 50 מ"ג ביום. במקביל, הפסקתי עם הפרוזק. אני לוקחת סוליאן במשך שבוע. חשתי שיפור מאד קל במצב, אך איני יודעת אם זה מהסוליאן או מהפסקת הפרוזק. יש לי קצת התנגדות לקחת את הסוליאן כי: א. חוסמי דופמין עלולים לגרום ל: neurodegeneration , פגיעה בלמידה ובפלסטיות ובעיה בתפקוד קולטני . NMDA ב. שמעתי שכיום יש גישה של לתת מעלי-דופמין (למשל אמנטדין) כדי לטפל בפגיעה הקוגניטיבית והסימפטומים השליליים שבסכיזופרניה. כי הדופמין נמוך ב .pre-frontal cortex ג. התחילה לי תחושה מאד לא נעימה בשד אחד, ואני חוששת שסוליאן יזיק לי ו\או שזוהי עדות לעלייה בפרוקלטין. עכשיו לשאלותיי: 1. קראתי שבמינון נמוך סוליאן חוסם את קולטנים D2 ו D3 ברמה הפרה-סינפטית, ולכן *מעלה* את רמות הדופמין. ובמינון יותר גבוה הוא חוסם קולטנים אילו ברמה הפוסט-סינפטית, ולכן מפחית את רמות הדופמין. השאלה: מאיזה מינון חל השינוי הזה, או במילים אחרות מה נחשב מינון נמוך של סוליאן, (10 מ"ג? 50 מ"ג?) ? אודה אם תוכל יותר להרחיב על מנגנון הפעולה של תרופה זו. 2. בזמנו אחד הפסיכיאטרים הציע שאקח אמנטדין כתוסף לפרוזק, לטיפול בבעיית החשק המיני. ומכיוון שכמו שהזכרתי קראתי שאמנטדין כן מתאים לסימפוטמים השליליים, תהיתי אולי אוכל להחליף את הסוליאן (במינון של 25-50 מ"ג), באמנטדין. הרציונל לכך הוא שגם סוליאן במינון נמוך מעלה דופמין וגם אמנטדין. הבעיה היא שאני מניחה שחוץ מזה הם שונים (למשל אמנטדין משפיע על D1 ואילו סוליאן על D2 ו .D3 ) השאלה: מה דעתך על החלפת סוליאן באמנטדין, או שיש לך הצעה לתרופה אחרת ? מודה מאד מאד מראש

נטע היקרה שלום, אני מראש מזהיר שזה לא הולך להיות אחד-לאחד לשאלותיך, אבל אני חושב שככה יותר מתאים להתייחס למה שהעלית. אני מאד מתרשם מהבקיאות הרבה שאת מגלה, עד לרמה הרצפטוריאלית. הכל טוב ויפה, אלא מאי- אין שום הוכחה ברורה, ולו גם קלינית, שיש קשר בין חסימת רצפטור זה או אחר לטיפול בסימפטום זה או אחר. רוצה לאמר- נכון להגיד שחוסמי דופמין הם אנטיפסיכוטים יעילים. מעבר לזה ההבנה שלנו די קלושה, וקיימים נסיונות להבין יותר את מנגנוני התרופות, אבל בפועל אנחנו לא בוחרים תרופות לפי הרצפטורים שעליהן הן משפיעות אלא לפי התגובה הקלינית השכיחה לתרופות. רופאים רבים מצדיקים את בחירותיהם בהשענות על מנגנון רצפטוריאלי זה או אחר. זה נותן תחושה שאנחנו עושים בחירה תבונית בתרופה מסויימת. בפועל, אין קשר חד-חד ערכי בין הרצפטור לבין יעילות התרופה. אני דוקא רוצה לתקוף את הבעיה מכיוון אחר לגמרי: ראשית, אם חושבים שמדובר על ליקוי של סכיזופרניה, כדאי מאד ללכת לאיבחון פסיכולוגי לאישוש ההיפותזה הזו. אני לא הייתי ממליץ להכנס לעולם האנטיפסיכוטים בלי ביסוס קצת יותר טוב של האבחנה. שנית- בין השורות אני שומע על המון בעיות שלטעמי הפתרון להן אינו תרופתי אלא אחר: טיפול פסיכולוגי, טיפול קבוצתי (נראה לי הכי מתאים לך) או אפילו לקחת מאמן אישי טוב. האם ניסית משהו בתחום הזה?