דיכאון נוראי

אבי בן 88 . חלה בדמנציה, מטופל באקסלון. אמי צעירה ממנו בכ 8 שנים. מזה 3 שנים לא ישנים יחד.השבוע צלצלו לאמי המפלגה , ומתברר שאבי עשה לאמי את המוות עם מי היא מדברת, עם מי היא בוגדת... כל השנים אבי היה הדמות הדומיננטית בבית. עכשו היא המרכז, ןסביר להניח שקשה לו עם זה. הוא מודה לכך שהוא לא זוכר. אמי עצבנית ברמות. כנראה שבית משוגעים שם. היא לועגת לו על תגובותיו. כאשר אני מנסה להסביר לה שזן מחלה לא מוכנה לקבל. לאמי מצאו גידול שפיר בראש לפני כחצי שנה. בינתיים שניהם מתפקדים: עושים קניות, אמי מבשלת, אבי קורא עיתון ,רואה טלויזיה , יורד לבנק [לדואר וכו. אני אם חד הורית ךילחד קטן.[לא נשאית] עובדת משרה מלאה. עצובה ממצבם . יחד עם זאת לא יודעת במה יכולה לעזור. לאמי היום יום הולדת. אבי לא זכר. קניתי להם שטיח לפינת האוכל [עלה המון כסף]. אמי התחילחה לצרוח ולהשתולל: מה פתאום קניתי... וכל זה ליד בני הקטן. אני נחנקת מדמעות

שלום רב, באמת מצב לא פשוט. ואני לא בטוח שיש לזה פתרונות פלא. אבל בכל זאת כמה כיוונים ששווה לנסות: דברי עם רופא המשפחה שלהם ועדכני אותו על מה שקורה בבית. יתכן שהוא לא מודע לחומרת הבעיות שלהם כפי שאת רואה ולכן לא נותן להם טיפול מיטבי. נסי ליצור קשר עם לשכת הרווחה באיזור מגוריהם. אולי יש מקום להתערבות עובדת סוציאלית גם בעזרה מעשית וגם בהכוונת של ההורים שתעזור להם להסתדר יותר טוב. המון הצלחה.