יש טעם?

לד"ר שמגר שלום, יש לי מצב רוח ירוד שמתגבר בשנה האחרונה וקשור לגילי (עברתי את ה40) ולמצבי המשפחתי (רווקה) ולתחושה של פספוס גדול בחיים. אציין שלא אובחנתי כסובלת מדכאון, אבל מרגישה תחושות של עצב עמוק ולעיתים גם חוסר רצון להמשיך.. שאלתי היא האם גם כשיש לכאורה סיבות אובייקטיביות , יש טעם לטפל בתרופות? והאם זה אמור להיות לכל החיים או כל זמן שמצבי האובייקטיבי לא ישתנה? מפחדת מאד מכך שיראו שאני לוקחת תרופות - על פי תופעות הלוואי (רעד?) ופרנואידית ביחס לפרטיותי שתיחשף ברגע שאקנה בבית מרקחת והמרשם עם שמי יישאר שם ומישהו שאני מכירה יזהה ויגלה. (ואולי זה כבר מעיד שיש לי בעיה..) סליחה על כל הפירוט ומקווה שלא הלאיתי. תודה מראש על תשובתך!

שלום רב, באמת מצב לא פשוט. ראשית רצוי לציין שלדעתי הטיפול הנכון במצבך הוא בעיקר פסיכולוגי ופחות תרופתי. מצד שני- מה הבעיה לקחת תרופות נוגדות דיכאון? מעל 15% מהאוכלוסיה סובלת מדיכאון. זה פוגע בכולם ללא קשר להשכלה או לכסף. נדמה לי שאת עסוקה מידי באיך שאת נתפסת ע"י אחרים ופחות עסוקה בלחיות את החיים כפי שבאמת היית רוצה, ללא מגבלות של "מה יגידו". בדיוק לשם כך יש חשיבות גדולה לטיפול פסיכולוגי, שיוכל לעזור לך לבדוק מהיכן נובע הקושי הזה ואולי גם יאפר לך למצוא את הדרך המתאימה לך לחיות את חייך כפי שבאמת היית רוצה. חיים רק פעם אחת, באמת רק פעם אחת. החיים האלו ניתנו לך במתנה. נצלי אותם כי הם לא יחזרו. תחיי אותם כפי שבאמת את צריכה. מגיע לך לחיות אותם בכל הכוח, במלוא עוצמת החיות. אל תוותרי. אנ בטוח שאת יכולה להפיק עוד ועוד ממה שיש. המון הצלחה.