התייעצות

ד"ר שמגר שלום. רציתי לשמוע את דעתך. ביתי מאובחנת כ-ADD, מתבגרת שאושפזה לתקופה קצרה לאחר ניסיון התאבדות שאינן קשורות ישירות לליקוי, אלא למשבר שעברה. במהלך האשפוז, הודגש על ידי כל הרופאים שהיא איננה חולה אלא נמצאת בדיכאון קל שאמור לחלוף. כרגע כבר כחצי שנה במעקב פסיכולוג קליני, טיפול בפלוטין. מתפקדת, עובדת בצורה מסודרת במהלך החופשה, מאוד חברותית, מבלה בכל רגע פנוי עם חברים (יש הרבה), פעילה בתנועת נוער. בפגישה אחרונה היה לחץ מצד הפסיכיאטר להתחיל בנטילת קונצרטה. מנסיון עבר, במהלך חודש של נטילתה היתה ירדה במשקל של 6 קילו, למצב שנראה חיצונית כמו אנורקסיה. הרופא טוען לדבריו "שאף אחד לא מת מירידה במשקל", על הקונצרטה מצויין במפורש שהתרופה יכולה לחמיר דיכאון באנשים שכבר נמצאים במצב זה. זה בדיוק המצב שראינו. חוסר תיאבון, וחזרה לדיכאון, לאחר שכבר היתה התאוששות. הרופאים טענו בתוקף שאין קשר לקונצרטה, למרות האזהרה באלון המצורף. ולמרות שהילדה לא יכלה להסביר זאת, ואני מיחסת זאת לקונצרטה. כמו כן היא מתלוננת על הרגשה לא טובה בזמן נטילת התרופה, לתאורה "מרגישה כמו רובוט", עם נפילת מצב רוח רצינית והרגשה רעה לקראת סוף היום. כתשובה לכך הרופא הגדיל את כמות הפלוטין ל-40. להרגשתי אין צורך ליטול את הקונצרטה כשאין לימודים, שהרי כל הזמן טוענים שזה חומר שנכנס ויוצא מהגוף לאחר כמה שעות ולא אמור להצטבר בגוף. לשאלתי מדוע צריך ליטול שבוע לפני החזרה ללימודים לא קיבלתי תשובה מספקת. שהרי אם הגוף צריך להתרגל, אזי הטענה הקודמת לגבי פעילות הכדור אינה נכונה. עלי לציין שביתי יכולה להגיע להישגים גבוהים עם קצת מאמץ. ולממוצאים עם מאמץ ממש מזערי. איננו דורשים יותר מכך. השאלה אם כל קוקטייל הכדורים לא יזיק יותר מאשר יואיל, במיוחד בקטע של הדיכאון, וחוסר תיאבון שגם הוא מוביל לדיכאון, כמובן שאנו חרדים בשל ניסיון העבר.

שירה שלום, אינני מומחה לפסיכיאטריה של הילד, לכן לא אוכל לתת לך חוות דעת חד-משמעית. יחד עם זאת, הטענות שאת מעלה נשנעות לי מאד הגיוניות. עצתי- פני לפסיכיאטר נוסף (מומחה בנושא) ליעוץ.