רמוטיב
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה
שלום, לפני כחודשיים מלאו לי 40. משפחה ממוצעת , שניים עובדים , חיי נישואים מצויינים , סקס מעולה, מצב כלכלי טוב + ,ספורט כתחביב ,שמחה בבית וילדים מקסימים. חצי שנה לפני התחלתי להתעורר עם מצבי רוח רעים ללא כל סיבה אשר פגעו במהלך חיי התקין. כמו כן יכולתי לחיות ימים שלמים במצב דכדוך אשר השפיע על הקשר שלי עם הסובבים אותי ובעיקר עם ילדיי ואשתי.אשתי טענה שמדובר במשבר גיל הארבעים ושכדאי לטפל בזה. לפני כשבוע אזרתי אומץ והלכתי לרופא המשפחה. הרופא (שנחשב מעולה בעיניי) נתן לי טיפול תרופתי בשם רמוטיב. רכשתי את התרופה, בלעתי כדור בערב ולא ישנתי כל הלילה מעצם המחשבה שאני בחור דכאוני שמטופל בקביעות בתרופה. עצם המחשבה שכאשר אלך לתרום דם ואשאל האם אני לוקח תרופות נגד דיכאון בקביעות, מוציאה אותי מדעתי. למותר לציין כי לא סיפרתי לאשתי על כך שאני נוטל תרופה ועצם המחשבה שתדע מקפיאה אותי. האם תוכלו לשפוך אור על התרופה הנ"ל? , האם אצטרך לקחת אותה בקביעות? או שמא לאחר תקופה ניתן יהיה להפסיקה? מדוע אני מתבייש בעצם לקיחתה והאם זה מצביע על בעייה אחרת.
שלום רב, ברור לגמרי שאתה מתבייש במצבך. אתה, שחי חיים כל-כך נורמטיביים, כל כך "בסדר"- אז מה, לעזזאל, לא בסדר? וזה לא שהרגל שלך לא בסדר, זה לא שהלב לא בסדר, ולא שהכבד לא בסדר. זה אתה. אתה בעצמך שלא בסדר. והמחשבה על זה הורגת אותך. מטריפה אותך. איך זה יכול להיות??? מסתבר שזה אכן קורה. וזה קורה לך. כ- 15% מהאוכלוסיה חולים בדיכאון בעוצמה כזו שמצריכה טיפול תרופתי. וזה באמת יכול לקרות לכל אחד, והרבה פעמים ללא סיבה של ממש. לפעמים מוצאים "כאילו סיבה". ארוע משמעותי שקרה. אבל ארועים כאלו קורים לכולם כל הזמן, ולא כולם נכנסים לדיכאון. בהרבה פעמים זה רק "כאילו סיבה". לרוב זה קורה סתם ככה. וזה יכול בהחלט לקרות לאנשים חזקים, מתפקדים שחיים חיים יציבים ופוריים, בדיוק כשם שיתר-לחץ-דם יכול לתקוף כל אחד. אתה לא אשם בזה. זה לא שעשית משהו לא בסדר. זה לא שמשהו דפוק אצלך. ממש לא. כמו שיתר לחץ דם לא מראה שמשהו דפוק אצלך, ככה גם דיכאון. זה פשוט קורה. וככל שתוכל לדבר על זה ולחלוק את העניין עם הקרובים לך- ככה תוכל להתגבר על זה יותר בקלות. לגבי הרמוטיב- זו תרופה על בסיס צמחי, עם מיעוט יחסי של תופעות לואי ויעילות טובה. בד"כ בגל דיכאוני ראשון מומלץ להמשיך לקחת טיפול (אחרי שהמצב השתפר) במשך שנה, ואז ניתן לשקול את הפסקת הטיפול. תוכל להעזר גם בטיפול קוגנטיבי-התנהגותי שיתן לך כלים להתמודד עם המצב. אין לי ספק שאם תחלוק את הנושא עם אישתך זה רק יעזור לך ולכם. סודות בתוך הקשר הם מתכון בטוח לצרות, וצרות זה הדבר האחרון שאתה זקוק לו כעת... החלמה מהירה!!!