מניה דיפרסיה

שלום, בני בן 30 והתגלה לאחרונה כסובל ממניה דיפרסיה. הרופאה הפסיכיאטרית המליצה על סרוקסט וליתיום. היא נסעה לחו"ל והעבירה אותו לטיפול של רופאה אחרת. הנ"ל החליטה שהוא לא בדיכאון והורידה לו את הסרוקסט. בני החליט שהוא לא זקוק לרופא פסיכיאטר ולא לתרופות..... כמובן שהמחלה לא נעלמה והוא שוב בדיכאון, בעצב ובכעס ולא מוכן לשמוע מהמשך טיפול תרופתי..... איננו יכולים להכריח אותו לקבל את הטיפול ומצד שני חבל על הזמן שהוא מבזבז על ההרגשה הרעה בה הוא נמצא וזה כמו מעגל סגור. בעצם לפי החוק לי אסור להתערב בגלל סודיות רפואית, אך בעקיפין סובלים גם בעלי ואני כי אין ביכולתנו לעזור לו. בשיחתי האחרונה עם הרופאה, היא טוענת שאין סיבה לעשות לו אשפוז כפוי ואנ י לא יודעת מה לעשות. אשמח לקבל את עזרתך ומה עלי לעשות?? בתודה מראש, ג.א.

שלום רב, מצב באמת מורכב ובעייתי. לצערי נתקלתי בהרבה חולי מאניה דיפרסיה שמסרבים לשתף פעולה עם הטיפול. יש מעט מאד מה לעשות במצבים אלו. בעצם, פרט לנסיונות שכנוע של האנשים הקרובים (אתם. אולי חברים?) לא ניתן לעשות כלום, במיוחד כל זמן שמצבו לא פסיכוטי. מצב פסיכוטי מתאפיין בדמיונות וניתוק מהמציאות. זה די נדיר אצל חולים מסוג זה. לפעמים רק אחרי נפילות חוזרות ואישפוזים חוזרים החולים מבינים שהם חייבים טיפול. אגב, הבחירה בליתיום היא מצויינת. לגבי הוספה של סרוקסט- זה מאד תלוי במצב של המטופל ויכול להשתנות עם הזמן. חיזקו ואימצו.