פרוזק - איתו או בלעדיו

בעקבות דיכאון מתמשך התחלתי לקחת פרוזק. השפעתו היתה מצויינת, עם מעט תופעות לוואי. התרוממתי, מצאתי עבודה ותפקדתי. אחרי כחמישה חודשים התחלתי להרגיש שאני "לא אני". אומנם היה לי קל להתמודד עם העולם ועם מצבים שבעבר לקחו אותי למקומות לא טובים, אבל הרגשתי כמו בתוך "חומה". ממש יכולתי לחוש בחומת המגן שהפרוזק ייצר סביב ליבי, וזה גרם לי להיות חסרת רגישות לסביבה, חוויתי את העולם ברמה שיטחית יותר, הרגשתי קצת אטומה, פחות יצירתית.. כמו אבדתי חלק ניכר בעולם הרגש שלי שכ"כ חשוב לי. הפסקתי את הכדורים לתקופה של ארבעה חודשים והדכאון חזר. שוב הפסקתי לתפקד ביומיום וכדי לא להרוס את המעט שבניתי חזרתי לשיגרת הכדורים. עכשיו כשלושה חודשים אחרי, שוב התחושה הזו של הקהות.. מרגישה כמו מפספסת את העומק בחיים ורק מתקיימת ברמת ההשרדות המקובלת. רוצה להפסיק שוב, אבל מפחדת שוב ליפול מצד שני רוצה להיות אני כמו שאני ולא לברוח לכדור מלאכותי. אציין שבחלק מהתקופה טופלתי בשיחות (אצל יועץ פילוסופי) שאלה נוספת- האם ייתכן שהפסקה של יום יומיים בנטילת הפרוזק תבוא לידי בטוי במצברוח באופן דיי מיידי? כלומר, אם אני מדלגת על יום יומיים אני מרגשה יותר בדכאון, הייתכן? תודה, ימית

ימית שלום, ראשית, יתכן ויש מקום להתאמת טיפול תרופתי אחר שלא יצור את האטימות הרגשית שאת חווה. שנית, אולי יש מקום לשקול החלפת מטפל, לטיפול בטכניקה אחרת שתוכל להתמודד באופן טוב יותר עם קשייך. ואחרון- פרוזק היא תרופה שמשך פעולתה ארוך במיוחד. הפסקה של יום, יומיים ואפילו שלושה לא עושה כל שינוי ביוכימי של ממש בגוף/ במוח, ולכן אם ההפסקות גורמות לך לתחושות שונות, קרוב לודאי שזה לא קשור לפרוזק.