צריכה את עזרתכם בבקשה..

היי..אני חדשה פה ואני מקווה שזה המקום הנכון לשאלותיי.. אני אובדת עצות. מיואשת לגמרי. אתחיל מהתחלה..אני בת 31, לא נשואה, וחזרתי לגור בבית לאחר שנים של מגורים בדירות שכורות לאחר שבן זוגה של אמי עזב אותה לאחר 23 שנים ביחד. אבי נפטר לפני 28 שנים. יש לאמי היסטוריה של דכאון והיא היתה מאושפזת לאחר מות אבי במשך שבוע עד לייצוב. לאחר שבן זוגה עזב אותה (בערך לפני שנה) היא שוב שקעה בדכאון ואושפזה שוב למשך שבוע והתחילה לקבל "וייפקס" ו"לוריוון". סידרתי לה שתוכל ללכת למועדון אנו"ש והיא לוקחת בו חלק חמש פעמים בשבוע. בזמן האחרון הפסיכיאטר שלה העלה את כמות הוייפקס במעט ואז התחיל שינוי. היא התחילה לדבר לעצמה בשקט ויש לה פרצי צחוק בלתי הגיוניים ופתאומיים. מעבר לכך רמת התפקוד שלה בבית ירדה(יכולה לעבור כמה פעמים ליד קערת המים של הכלבים במידה וריקה ולא להיות מודעת לעניין החשיבות שבדבר. ניסינו לקבל סל שיקום אבל אמרו שהיא מבוגרת מדי לסל שיקום אבל צעירה מדי למטפלת לכמה שעות ביום כך שנפלנו בין הכסאות.(היא יצאה לפנסיה לפני שלוש שנים) אני ממש לא יודעת מה לעשות יותר..לקח לי כמעט שנה להבין שעל רוב המצב של אמי אין לי שליטה ויש דברים שהם לא בידיים שלי. השאלה מהן האפשרויות שעומדות בפנינו? איך אוכל לעזור לה ולהתאים לה מסגרת מתאימה מעבר למועדון אנו"ש? (דיור מוגן/אפשרויות אחרות? באמת שאין לי מושג..התפקידים ביני לבין אמא שלי התחלפו לגמרי והלחץ הנפשי נותן את אותותיו גם בי אך לא אשקוט עד שאמצא לה מסגרת מתאימה. תודה על ההקשבה למי שנשאר עד כאן...חג שמח..

שלום רב, אז את כן במקום הנכון. ראשית נשמע שעליית המינון של התרופות גרמה לעליית מצב רוח שאינה נשלטת, מצב הנקרא היפו-מאני. זה עלול להתדרדר למצב סוער יותר עם אובדן שליטה על ההתנהגות, וכדאי להתייעץ בהקדם עם הפסיכיאטר שלה לגבי הצורך להוריד מינון תרופות. בעניין המסגרת הטיפולית- תוכלי למצוא עזרה באתרים כמו: http://www.voices.org.il/ או לחפש ב-גוגל "טיפול שיקומי נפשי". בהצלחה