.

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

30/05/2008 | 20:07 | מאת: .

אני בוכה בלי סיבה מרגישה מיואשת הבכי מתחלף לעיתים בכעס בתוכי בלי אפשרות להרגיע, כשאני עצובה מתרחקת מכולם ולא בא לי לראות אף אחד. ישנם ימים טובים והם אלו שמחזיקים אותי מעל המים. אני כבר שנה כך וכבר שנה בטיפול, לא יודעת אם אני בדכאון או שאלו חומרים בטיפול שמערערים את המבנים הפנימיים שלי. הפסיכולוג קבע אני בעלת אישיות גבולית דבר שמאוד פגע מאחר ואני עונה רק לארבעה סמפטומים ואני לא רואה עצמי ככזו. האבחנה שלו ריסקה לי את הדימוי העצמי ובכלל היאוש הפך למשהו גדול יותר. לא רוצה לחזור אליו אך יחד עם זאת קשה לי כרגע לעבור למטפל אחר ולהתחיל שוב הכל מהתחלה. הנפילות והכעס מכאיבים לי נורא והמטפל החליש כל יכולת התמודדות שלי עם האבחנה שנתן לי. מפריע לי בעיקר בגלל השמועות על מטופלים קשים מבחינת המזג שלהם והשאיבה מכוחות המטפל, אני לעומת זה מעבר לסבל האישי שלי שאינו ברור מהו מקורו, איני פוגעת בסביבה ואפילו לא משתפת בכאבי, אני אדם נוח לחברי מתפקדת ולומדת המצבי רוח הם הדבר הכי קשים. כבר לא יודעת אם אני באמת אישיות גבולית או בדכאון או ביחד, פשוט נמאס לי מהכל.

לקריאה נוספת והעמקה
31/05/2008 | 22:54 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, מאד נגעת לליבי. המון כאב ועצב עולים ממך. אבל יש בדברים גם משהו מאד חי, וזה לא מעט. בטיפול לפעמים פותחים פצעים ישנים, בכדי לרפא אותם כמו שצריך. יש לנו בנפש כל מיני "מורסות" מלאות מוגלה שהתרגלנו לחיות איתן. בטיפול לפעמים פותחים ומנקזים אותן וזה גורם לכאב הרבה יותר גדול ממה שהיה קודם. אבל אחרי שהמוגלה מתנקזת והכל מחלים, נשארת רק צלקת ללא מורסה, וזה הרבה פחות כואב ומאפשר תפקוד הרבה יותר נינוח. הלואי והיתה דרך פשוטה לעשות את זה. הלואי. זה מזכיר קצת כאב אחרי ניתוח, כאשר אנחנו יודעים שבסוף בסוף נרגיש יותר טוב. היי חזקה, ליבי איתך, וכולי תקווה כי במהרה תוכלי לחוש גם בשיפור שקורה עקב הטיפול. צריך לזכור שטיפול כזה לוקח לרוב מספר שנים, כך שזה ממש לא עניין של ימים או שבועות, אבל כבר אחרי כשנה ניתן לפעמים להתחיל לחוש בשינוי. וצריך לזכור שזה יוכל להשפיע על כל חייך עוד שנים רבות. חזקי ואמצי.

31/05/2008 | 23:06 | מאת: .

לא ידעתי שישנם פסיכיאטרים רגישים כל כך...כמובן שצוחקת. שאלה לי אליך, האם כדורים המסייעים בוויסות יסייעו לי לייצב את הנפילות הללו, או שמנסייונך אוכל לצלוח זאת ללא כדורים? מבחינתי כדורים הם טאבו - משהו שמאוד מפחיד אותי להכניס לגוף, נשמע טיפשי אך כאילו הכנסתם לגוף מערערת לי את השליטה בו. מנגד, אני מאוד לא רוצה להגיע למצבים קיצוניים. אשמח לשמוע שאכן ניתן לעבור זאת בלי כדורים אך כמובן שאתה מחוייב בכנות מקצועית:-) שיהיה לך שבוע פורה תודה על האמפתיה

31/05/2008 | 23:44 | מאת: .

ברשותך דבר אחרון, האם אישיות גבולית מחוייבת בהתנהגות אקסטרווקטית לצורך האבחנה? כלומר האם זה כלל אצלבע בזיהוי אישיות גבולית או שישנן בעלות אישיות גבולית שמפנות רגשות שליליים כלפי עצמן בלבד-לא מקבל מקום החוצה. תודה וחופשה מהנה

31/05/2008 | 23:58 | מאת: ד"ר עופר שמגר

הי, נדמה שכבר דנתי איתך בעבר בגבולות האבחנה של אישיות גבולית, וגם אז ציינתי שאם יש מאפיינים עיקריים זה מספיק בכדי לקבוע את הכיוון הטיפולי. גם ההגדרה של "הפרעת אישיות גבולית" היא סל גדול ולא כל אחד דומה למישנהו, ולא, לא תמיד יש התנהגות אקסטרוורטית, למרות שזה מאד שכיח. חוץ מזה, יכול להיות שמה שנראה אקסטרוורטי בעיני אחד אינו אקסטרוורטי בעיני האחר- אבל זה נושא לדיון נפרד. לילה טוב....

מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה