בקשה לעזרה

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

27/04/2008 | 18:54 | מאת: שרון

אני בת 30, רווקה, אקדמאית, חיה לבד. לאחרונה אני מרגישה שיש לי בעייה רצינית ואינני יודעת כיצד לפתור אותה.הבעיה קיימת זמן רב, אך רק עכשיו אני מתחילה להבין שמשהו בי לא כשורה ושאני זקוקה לסיוע.כל כמה זמן יש לי התפרצויות זעם קשות המלוות בהטחת האשמות קשות, צעקות ואיבוד שליטה, כמו כן מלווה בסימפטומים פיזיולוגיים כגון:פריחה בצוואר ובפנים וקצף לבן היוצא מן הפה בזמן שאני צועקת ולא יכולה להפסיק.ברוב המקרים זה יוצא על אימי, לאחרונה קרה לי גם בעבודה ואני חוששת לאבד את משרתי. לאחר ההתפרצות, אני בוכה המון לבדי ומצטערת על מה שעשיתי אך אני לא מצליחה לשלוט על כך באותם רגעים ואני פשוט צורחת, משתלחת, מאשימה, מעליבה ועוד... לאחרונה אני מרגישה שאני בלחץ, אני גרה לבד(מתוך בחירה, אינני מעוניינת לחיות עם שותפים, לא הסתדרתי עם שותפים ובטח שלא עם שותפות ורובם אמרו שאני בלתי נסבלת), אני מרגישה חלשה פיסית ונפשית.ההתפרצויות יכולות להיות פתאומיות, כשאני מרגישה שמישהו לא עוזר לי או שנעשה חוסר צדק וכו'.אני מרגישה שקשה לי עם אנשים ושאני ביקורתית מאוד ופוסלת אנשים במהרה, בעיקר בני זוג.אציין כי אני נראית טוב, משכילה, אך אינני יכולה שמור על קשר תקין עם בן זוג (מהר מאוד מוצאת מה לא בסדר בו, חייבת להראות לו מה לא בסדר ויורדת לחייו...). אני חוששת לעתידי, מבחינת עבודה, אני משפילה וגורמת לצער לאנשים הקרובים לי אך אין לי על כך שליטה.אינני יודעת מה לעשות. מבקשת עזרה ???

לקריאה נוספת והעמקה
28/04/2008 | 18:50 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שרון שלום, אני חושב שאת מאד צודקת בראייתך את המצב. כנראה את גם ביקורתית כלפי עצמך- אם כי כלפי עצמך הביקורת נשמעת מאד עניינית ולא מוגזמת. במקרים מסויימים את מוצאת שמרוב רצון ודרישות מהסביבה- את מוצאת את עצמך אט-אט בלי סביבה. וזו ממש לא כוונתך, אבל את מאד מתקשה לשנות את זה. לפעמים נראה שאת מנסה לנהל תזמורת ומעיפה את כל מי שמזייף- אבל בסוף את נשארת בלי התזמורת.... ומסתבר שבמקרים האלה הכשרון והאנטיליגנציה לא מספיקים. אז מה עושים? לטעמי את זקוקה לעזרה מקצועית בדמות טיפול פסיכולוגי. דוקא בגלל שיש לך יכולות גבוהות תוכלי להפיק מכך יותר. הדבר דומה לקבוצת כדורגל שהיתה במקום הראשון בליגה ומשום מה עם הזמן היא יורדת במורד הליגה. ואז מתחלף מאמן. המאמן לא משחק במקום השחקנים. הוא לא מחליף שחקנים (כי הם מצויינים- והיו במקום הראשון), אבל הוא יכול לשבת מחוץ לדשא ולראות את התנהלות המשחק ולעזור לשחקנים להוציא מעצמם את המירב ולחזור למקום הראשון. כך גם בטיפול פסיכולוגי. את ממשיכה לשחק במשחק של החיים, והפסיכולוג שיושב בחוץ יכול לעזור לך למצות מעצמך את המירב ולהקטין את המקומות בהם את חוזרת ל אותם דפוסי התנהגות לא יעילים. מגיע לך חיים טובים יותר, ונדמה לי שעם קצת הכוונה תוכלי למצות את זה מעצמך. בהצלחה.

28/04/2008 | 22:42 | מאת: שרון

תודה על תשובתך. האם טיפול פסיכיאטרי לא יוכל להקל עליי?במידה וכן, איזה כדור היית ממליץ לקחת? אוסיף כי אני בתקופה של עצבות, לחץ, מתח , חוסר וודאות ומשבר גיל השלושים לא מסייע למצב. שוב תודה .

מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה