הפסקת לוסטרל+ קלופיקסול- תופעות לוואי

שלום רב ד"ר, יש לי כמה שאלות אלייך מאד מאד חשובות, ברשותך... אני התחלתי לקחת לוסטרל לפני חודש בערך, תחילה במינון של 50 מ"ג עם עלייה עד ל-100 מ"ג. נוסף לזה גם הותחל טיפול בקלופיקסול במינון של 1-2 מ"ג, כל זאת עקב חרדות, דכאונות, ocd, ולא חסר מה... ב"שורה התחתונה" אני מאובחנת כהפרעת אישיות גבולית. בערך אחרי שלושה שבועות הרופא הוריד לי את הקלופיקסול בגלל שהרגשתי אטומה לחלוטין בעיקר, עוד בתחילת כל הטיפול הזה התחילו לי דכאונות קשים מאד, החשיבה שלי הפכה לשטחית הרבה יותר ממקודם, סחרחורות ובילבול... מאז גם הייתי נמצאת כל היום במיטה -דבר שלא קרה לי אף פעם קודם לכן. והיציאה מהבית הפכה יותר קשה מהרגיל. בקיצור המצב החמיר נורא! לצערי הרופא החדש לא ממש הקשיב למה שאני מרגישה ולא יחס דבר לתרופות. אני מצידי בכל זאת המשכתי עם הכדורים כי קיוויתי שהתחושות יעברו... סחבתי וסחבתי...והמצב לא השתנה עד שנשברתי והפסקתי אותן על דעת עצמי (אני יודעת שזה לא בסדר אבל אחרי שנכנסים לכזאת מערבולת והרופא לא מקשיב לתלונות שלך אתה כבר לא יודע מה לעשות!-זה מייאש נורא). באותו היום של הפסקת הקלופקסול הורדתי גם 50 מג לוסטרל, ואחרי שבוע פחות או יותר את ה50 מ"ג הנותרים. היום, מאז שבועיים בערך של הפסקת התרופות, המצב רק הולך ומחמיר, לפני שהתחלתי עם הכדורים המצב לא היה ככה- אני עצבנית מאד,נמצאת בחרדות קשות, מבולבלת, נמצאת ב"סרט" יותר מלפני התרופות... הדכאונות מאז תחילת הטיפול לא עברו לי ואף החמירו מאד, אני בוכה המון וכבר לא יודעת מה לעשות... הקצת יכולת חשיבה "מאורגנת" שהייתה לי נעלמה... ובימים האחרונים גם התחילו לי בחילות ואין לי ממש חשק לאכול, וזה עוד "על קצה המזלג"! הגעתי למיון 4 פעמים לפחות השבוע אבל לא הסכימו לאשפז אותי. אני ממש אובדת עצות ומרגישה שהמצב לא נרגע.... ! שאלתי היא: מתי תופעות הלוואי האלה מאז הפסקת התרופות אמורות לעבור ואם בכלל??האם הן גרמו לנזק בלתי הפיך? אני לא מבינה למה המצב ממשיך ואף מחמיר למרות הפסקת הטיפול! אני ממש על סף שיגעון טוטאלי! האם זה בגלל הפסקת התרופות? ברור לי שהמצב היה חמור עוד לפני אבל לא ככה! בבקשה מה עושים במצב כזה ולמה זה לא עובר לי??? :(((( תודה רבה על תשובתך! אודה לכל מידע בדבר.

שלום רב, נשמע שמדובר בערב-רב של תופעות שחלקן היו לפני הטיפול התרופתי וחלקן הופיעו (או החמירו) בעקבות הפסקת הטיפול. כדי לעשות קצת סדר בבלאגאן אני צריך להבין האם כיום את נוטלת איזשהו טיפול תרופתי. כמו כן- האם בעבר לקחת תרופות אחרות? האם היית בטיפול פסיכולוגי? אם כן- כמה זמן. חזרי אלי.

ד"ר שמגר, תודה רבה על תשובתך! בעבר לקחתי המון תרופות פסיכיאטריות בין אם אלה תרופות SSRI או מייצבי מצב-רוח,בנזודיאזפינים למיניהם או נוגדי פסיכוזה אפילו... אך שום תרופה לא באמת עזרה לי. ממש אפשר להגיד שאף תרופה לא באמת הביאה להקלה כלשהי במצב. כרגע אני ללא תרופות. הייתי מטופלת אצל פסיכיאטר מקופ"ח קרוב לשנתיים אך ללא הועיל... חשוב לציין שהפסיכיאטר היה קשוב להפליא, אנושי וחם אך לא הצליח לעזור לי. לכן עברתי לרופא החדש שהתחיל בטיפול הזה... וכאמור עזבתי אותו לפני שבועיים. בטיפול פסיכולוגי הייתי במשך שנה, אך הפסקתי בגלל כל מיני סיבות שקשורות לקשר שהיה לי עם הפסיכולוג. כרגע אני בטיפול פסיכולוגי אחר כבר שלושה חודשים אצל פסיכולוגית שבאמת דואגת למצבי ומנסה לעזור לי בכל מיני דרכים, התייעצויות עם כל מיני גורמים מבחוץ וכו... עוד בעיה חשובה לא פחות זה שאני נפגשת איתה רק פעם בשבוע וזה לא מספיק לי בכלל! אמרו לי שאני צריכה לפחות שלוש פעמים בשבוע אם לא יותר... אבל מבחינה כלכלית זה לא מתאפשר,וזאת בעיה. עכשיו אני שוקלת אם לעבור ל"מכון סאמיט" כי מאד קשה לי בבית ואני נמצאת בבית מאד לא בריא אז נראה שהטיפולים לא יועילו הרבה כל עוד אשאר בבית, וגם כי באמת כבר המון שנים שאין שום שיפור במצב שלי! לא תרופות, לא ממש טיפול פסיכולוגי (שזה מה שרוב המטפלים שלי אמרו לי שאני צריכה ומשם תבוא העזרה האמיתית- אבל כרגע זה לא ממש עוזר...) וגם לא אישפוזים. אז אולי שם עם טיפול יותר אינטנסיבי, סביבה תומכת יותר וכמובן-לא להיות בבית שמשגע אותי, אולי זה יעזור. :\ בכל אופן חזרה לשאלותיך-כרגע אני בלי טיפול תרופתי,בימים האחרונים כשהייתי במיון הביאו לי לוריוון להרגעה אבל לקחתי את זה פעמים בודדות בימים האחרונים. מחר יש לי פגישה עם הפסיכיאטר הישן שלי... למרות שאני יודעת שאין ממש מה לעשות אבל אני אלך אליו בכל זאת. לפני התרופות האחרונות הייתי ללא תרופות כמה חודשים, בקשר לטיפול הפסיכולוגי כבר סיפרתי... זהו. המצב ממש ממש קשה... תודה רבה לך! :((