חרדות+ התלבטות

לרופא שלום. אני בת 27, נמצאת בטיפול פסיכולוגי במשך שנתיים. בתחילת הטיפול, הייתי מאד מוצפת (בכי לעתים תכופות, תחושה של חרדה) ועם הזמן זה התמתן. בתקופות הקשות ביותר חשבתי על פנייה לטיפול תרופתי- כאשר הרגשתי שהדברים מציפים מדי. למשל כשאני בתקופה קשה במיוחד או לחוצה- אני סובלת מהקאות. וגם אני מרגישה לעתים קרובות חרדה שמתבטאת לא באיזשהו פחד ספציפי אלא בתחושה שהכל מפחיד, הכל מציף, הכל יותר מידי, ובדרך כלל התחושה הזאת גם מתבטאת בבכי. כעבור מספר דקות זה עובר בעקבות הסחות דעת או שכנועים עצמיים שתיכף זה יעבור ושזה מצב זמני. אני בחורה פעילה מאוד, עובדת הרבה, לומדת הרבה, השגית ושאפתנית. כלפי חוץ אני ממש בסדר... מתפקדת, עושה אינסוף דברים. העניין הוא הפער בין מה שבחוץ למה שבפנים. אני שוקלת לפנות לטיפול תרופתי, אבל זה די מלחיץ אותי משתי סיבות מרכזיות: האחת היא שאני חוששת מתופעות לוואי של תרופות, מכך שהן "ישנו" אותי במובן של השטחת הרגש או שיפגעו ביצירתיות שלי, שחשובה לי מאד. והסיבה השניה שהיא, מן הסתם, עמוקה יותר- היא התחושה שלי שלקחת תרופות זה באיזשהו מקום לוותר לעצמי, לא להתמודד לבד, בכוחות עצמי. אני ממש לא חושבת שמי שלוקח תרופות מוותר לעצמו או שהוא "חלש", אבל לגבי עצמי- התחושה שלי בנושא היא שאני לא מספיק חזקה או לא מספיק "מנסה חזק" אם אני פונה לטיפול תרופתי. ובכל זאת- יש בי משהו שמאד חושב על זה, כי המצבים האלה של החרדה שבאים כביכול משום מקום- נהיו כבר מציקים מאד, ואני לא יודעת מתי והיכן הם יצוצו. הרבה פעמים אני גם מרגישה שאני חווה את הכל בעוצמה מאד קיצונית- דברים עצובים שאני רואה ברחוב למשל עשויים מיד לגרום לי להתקפת בכי. כאילו אני הולכת על קרקע מאד לא יציבה, שהכל בה יכול להתערער בכל רגע נתון. זה על קצה המזלג. אודה לך אם תוכל לעזור לי בהתלבטות ולהאיר את עיני לגבי תופעות הלוואי של תרופות שעשויות לשפר את מצבי- אולי אם תרגיע אותי בנושא, זה יעזור לי לקבל החלטה. הרבה תודה.

תמר שלום, בעיניי תרופות יכולות להיות כלי נשק בידייך כנגד המצב הזה ששולט בך. במקום לוותר לחרדות ולתת להן לשלוט בך- שלטי את בהן. אין בזה שום חולשה. כשקר לנו בחורף אנחנו לובשים מעיל. זה לא מתוך חולשה אלא מהכוח שלנו להתמודד עם גורם זר ומפריע (מזג האויר) ולא לתת לו להפריע לנו ולהגביל לנו את החיים. חיים רק פעם אחת- וצריך לחיות טוב. ואפילו נניח שזו חולשה. האם את נהנית לסבול? אני מניח שלא. אז יש פתרון פשוט, והוא בטווח נגיעה. אם התרופה לא תעשה לך טוב- אין שום בעיה להחליף או להפסיק את הטיפול. תחיי. תהני. אל תכנעי למצב.

שלום ד"ר שמגר, תודה לך על התשובה. כשאתה מציג את זה ככה- זה באמת נשמע כל כך הגיוני ופשוט... אני באמת אנסה לראות את עניין התרופות דווקא כשליטה במצב ולא ככניעה. נראה לי שזה יוכל לעזור... זה מעניין שאתה מציג דווקא את אי לקיחת התרופות ככניעה למצב. נתת לי נקודה למחשבה. תודה.