מה עושים?

שלום אני נמצא בדיכאון כבר תקופה לא קצרה (כ-3.5 שנים). אני לוקח כדורים כבר שנתיים, הייתי בטיפול חלק מהתקופה ולא מזמן ניסיתי להחליף טיפול כיוון שהטיפול הקודם שלי לא עזר. הייתה תקופה לא ארוכה שבה היה שיפור מסוים, הכרתי משהי והרגשתי קצת יותר טוב. מאז דברים השתנו, נפרדנו ואני חזרתי להדרדר, בחודשים האחרונים במיוחד. אני מרגיש יותר ויותר רע, לא רואה מוצא, אני חושב הרבה על התאבדות, מדמיין את זה ורוצה את זה יותר מתמיד. אני מרגיש שאין לי עתיד (אני די צעיר - 22), שאין טעם להתאמץ ושכבר אין לי כוחות נפשיים כמו פעם כדי לעמוד בנטל הרגשי של הדיכאון. כל מה שאני חושב עליו זה איך להפסיק את הסבל ואני תמיד מגיע לאותה דרך. אני כבר לא יודע מה לעשות עם זה. מישהו פה יכול אולי לעזור לי? להמליץ על טיפול, אולי משהו בסגנון ביופידבק או בעצם כל דבר שהוא?

שלום לאורח, נתת לנו לגעת קצת בקושי שלך, אבל אם תוכל לפרט קצת יותר אני בטוח שגם נוכל לעזור יותר. מה אתה עושה בחיים? האם אתה גר לבד? אם לא- עם מי? מה הדברים שהכי קשים לך במצב הנוכחי? האם חוץ מהברה שהיתה - משהו עזר? תרופות? טיפול פסיכולוגי? איזה טיפול פסיכולוגי ותרופתי נטלת? חזור אלינו וננסה להתקדם.

היי אורח אין קשר לגיל, גם אני בת 22 וסובלת מדכאונות כבר מגיל 16.... מניסיוני, לצערי הרב, פסיכולוגים לא עזרו לי בכלל, והיום גם את השיחות (הפסיכותרפיה) אני עושה עם הפסיכיאטר שלי..... בנוסף, הייתי ממליצה לך ללכת לעשות יוגה כמה פעמים בשבוע, לי זה מאד שיפר את המצברוח בתקופות שהייתי עושה, ועכשיו אני ממש מכריחה את עצמי לחזור לזה....אולי גם תנסה להתנדב איפושהו? או בעצם כל דבר אחר שיכול להעביר לך את הזמן בלי יותר מדי מחשבות אובדניות...אני יודעת שזה קשה וכשנמצאים בדכאון עמוק אין חשק לעשות כלום, אפילו לא לצאת מהמיטה, אבל חייבים חייבים למלא את הזמן, אחרת המוח שלנו מתמלא מעצמו במחשבות אובדניות...תאמין לי שאני יודעת ומבינה, אני שם בעצמי.....תנסה להקיף את עצמך בחברים תומכים ומבינים, או משפחה, כל אחד שיכול להיות שם ולהעביר לך את הזמן, העיקר לא להיות לבד.... בהצלחה...