כמה שאלות על ציפרלקס וקלונקס

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

16/10/2007 | 00:01 | מאת: דיכאון קליני קשה ועמוק

ערב טוב , לפי אבחנת הפסיכיאטר אני סובלת " מדיכאון קליני קשה ועמוק " . אני מטופלת כעשרים ושלושה ימים בציפרלקס ( שבועיים 10מ"ג ואח"כ 15מ"ג ) ללא שום שינוי במצב -אפילו קטנטטן , לא ! , וגם כן מטופלת בשיחות ע"י הפסיכיאטר שהן רק מוסיפות לי סבל רב ומתסכלות אותי-אבל אין ברירה - וחוץ מזה , הוא נתן לי (לפני שלושה ימים ) תרופה בשם קלונקס 0.5מ"ג שאקח אותה לפי הצורך ! שלצערי אני חותכת את עצמי (בידיים, רגליים, בטן וחזה ) כל יום-יומיים - ולכן הוא בקש לקחת את הכדוד לפני שאחתוך את עצמי בחצי שעה ! אבל כשקראתי באינטרנט על התרופה הזאתי אז ... לא יודעת , זה ממש קשה , באמת מעדיפה להזיק לעצמי ולא אתמכר למעגל התרופות ואח"כ הגמילה הקשה והמסובכת - נכון שזה מקל מהר תוך 20-30 דקות , אבל ... וגם כן משהבנתי שהשפעתן פוחתת די מהר ואז צריך להעלות את המינון וכך ... שאלותי הן : 1. מתי כן אני יכולה להרגיש בהשפעת הציפרלקס - אפילו משהו קטן ? 2. מהו המינון המקסימאלי לציפרלקס ? ותך כמה זמן מגיעים הזה ? 3. אני כן הולכת לפסיכ' מיוזמתי ואף אחד לא הכריח אותי לכך , וכן לוקחת ציפרלקס כל יום , אבל אף פעם לא חשבתי שזה יעזור לי וישפר המצב , לוקחת אותו כי בקיצור הרופא המליץ לי על זה -לא פחות ולא יותר- האם זה יכול לעקב תהליך הטיפול ? 4. האם הקלונקס הוא כל כך ממכר ? ואם כן , כמה כדורים ולאיזה תקופה כן נחשב לכך ואח"כ צריך גמילה , אם אפשר ?! ... תודה מראש על כל עזרה או תמיכה

לקריאה נוספת והעמקה
18/10/2007 | 23:45 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, הציפרלקס כבר היה צריך "לתת סימנים" חכי עוד יום יומיים ואם זה לא משתפר בקשי להחליף טיפול. הקלונקס בעל פוטנציאל התמכרות קטן. הסיכון הופך אפסי אם לא נוטלים אותו כל יום, אלא כל יומיים שלושה. אבל גם ככה הסיכון להתמכרות קטן. ולגבי השיחות- אם הן מתסכלות, יכול להיות ששווה לנסות מטפל אחר. שיחות אמורות לעודד ולחזק ולא להקשות. הרבה הצלחה.

19/10/2007 | 20:32 | מאת: ch2400

-"לדיכאון קליני קשה"שלום , 1. השיפור בטיפול אמור להיות תוך חודש. אם אין שיפור ההמלצה היא להעלות במינון. המינון המקסימלי של ציפרלקס הוא 20 מ"ג. 2. הקלונקס יש לו פוטנציאל התמכרות. אבל את כבר מכורה. את מכורה לחתיכה עצמית כדי כך שאינך קולטת את ההרסנות שבפעולה. וודאי שעדיף לקחת קלונקס על פני להמשיך את החיתוך העצמי. 3. מתן אימון ברופא ובטיפול שלו - כן, זה עוזר. 4. כפי שאמרתי - קלונקס עלול למכר, אבל את כבר התמכרת ל"סם" הרבה יותר גרוע - ההרס העצמי. ואמון בפסיכיאטר כפי שאמרתי עוזר - אולי תבררי אתו את הסוגיה איזה טיפול מתאים להפסקת החיתוך העצמי. אני שמחה שאינך מוותרת וממשיכה לנסות, יום טוב

20/10/2007 | 15:05 | מאת: דיכאון קליני

צוהריים טובים , בהתחלה תודה רבה על תשובתך , ויש לי עוד שאלה קטנה : האם יש איזהשהי דרך לטפל או להמנע ממני " לפגוע בעצמי-לחתוך , לשבוך משהו חם , ... " ??? אני כן נסיתי קלונקס אבל ברגע שיש דחף לעשות זה אז זה לא מונע ממני לפגוע בעצמי .

מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה