בעיה

שלום, יש לי איזה בעיה שאני רוצה לדעת אם יש איזה דרך לטפל בה, אני בן 24 ולאחרונה כאילו הרגשתי שחציתי איזה קו , אני מתכוון שעד לא מזמן כאילו הייתי בחלק הראשון של החיים ,יותר קרוב לילדות ופתאום אני רואה את הצד השני כלומר המוות , חשוב: לא רואה את עצמי הולך למות מחר, אלא שהמחשבה היא לכיוון שהכל מאוד זמני בתוספת כך שהזמן רץ אז יש מחשבות מבאסות עוד לפני המוות על מחלות ודברים כאלה, אני לא מצליח ליהנות את הרגע. *סוגייה נוספת שלדעתי באה מאותו מקום אך אם לא תספיק לענות גם על זה אשאל את זה שוב. זה משהו שמתבטא בהרבה דברים אך עכשיו עולה לי דוגמא אחת: אם אני נמצא בבתי חולים אני מרגיש קושי מסוים יותר מאנשים אחרים, פשוט מתחיל להרגיש רע , קשה לי לתאר יותר מזה אם אנסה זה פשוט יהיה ארוך מאוד , לא כי יש הרבה דברים להסביר אלא כי אין לי משהו מתומצת בראש. תודה רבה אם חסר איזה פרט אכתוב במהרה.

שרון שלום, נשמע לי שאתה באיזשהו שלב של גיבוש עצמי, חיפוס משמעות. מה אני עושה בעולם, בשביל מה לחיות אם אוטוטו מתים? אפשר להעזר לשאלות הללו בפסיכולוג. יש אחרים מוצאים תשובות בלימודי דת, בהודו, ובכל מיני מקומות אחרים. בכל מקרה מה שאתה מתאר היא תופעה שכיחה. נסה לפנות ללימודים יותר רוחניים, במסגרת העשרה/ חוג או משהו בכיוון. בענין בית החולים- אתה תצטרך קצת לפרט כי אני לא בטוח שאני יורד לסוף דעתך.

שלום, לגבי הדבר הראשון האם לימודים רוחניים מתאימים לכל אחד , כי לי זה לא נראה , יש אנשים שרק פרקטיקה משפיעה עליהם. לגבי העניין של בתי החולים, ובכן זה לא רק בבתי חולים יש עוד דברים שכשיקרו לי אני אצטרך לזכור אבל בקשר לבית חולים, אם אני נמצא בתוך בתי חולים(אני מתכוון ממש במחלקות) אז כל האוירה, המיטות , החולים, אני פשוט מתחיל להרגיש רע . תוך כדי שאני כותב אני נזכר בעוד דוגמא למשל כתבות בטלויזיה על דברים קשים שקשורים לבעיות אישיות לא לטרור או פשיעה או משהו כזה, אנשים שהם במצב אישי קשה בעיקר חולים או למשל לתכניות שבהן פסיכולוגים מייעצים ברדיו לבעיות של אנשים ,הרבה פעמים קשה לי להקשיב לא כי אני שומע איזה משהו בומבסטי שמדהים אותי אלא שזה פשוט גורם לי להרגיש רע. מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי , נורא קשה לי להסביר. תודה רבה.